יאסנובאץ

מחנה יאסנובאץ (לעתים נקרא בטעות "יסנוביץ'"; בקרואטית Logor Jasenovac; בסרבית Логор Јасеновац) היה מחנה ריכוז והשמדה בקרואטיה, במלחמת העולם השנייה. בראש המחנה, שהיה הגדול מסוגו בקרואטיה, הועמד מירוסלאב פיליפוביץ'. המחנה הוקם על ידי משטר האוסטאשה הפשיסטי של מדינת קרואטיה העצמאית (NDH) באוגוסט 1941, ופורק באפריל 1945. בשונה ממחנות ריכוז והשמדה אחרים, מרבית הקורבנות היו סרבים שנחשבו על ידי אנטה פאבליץ' (מנהיגה של המדינה הקרואטית העצמאית, ומייסד תנועת האוסטאשה) לאויביה העיקריים של המדינה הקרואטית העצמאית. במחנה רוכזו ונרצחו גם בני קבוצות אתניות אחרות, בעיקר יהודים וצוענים.

יאסנובאץ הוקם על גדת נהר הסאווה, ורוב שטחו היה ממוקם בעיירה יאסנובאץ ששכנה כ-100 ק"מ דרומית מזרחית לזאגרב. מתחם המחנה כלל חמישה תתי-מחנות ושלושה מחנות קטנים יותר, שנפרסו - בקרבה יחסית - על פני 240 קמ"ר, (שטח נרחב) בדוניה גראדינה סמוך לנהר סאווה, מחנה עבור ילדים בסיסק מצפון מערב, ומחנה נשים בסטארה גרדישקה מדרום מזרח.

רוב היהודים נרצחו עד אוגוסט 1942, ולאחר מכן גירשו את רובם לאושוויץ. היהודים נשלחו ליאסנובאץ מכל חלקי קרואטיה לאחר שקובצו בזאגרב, ומבוסניה והרצגובינה לאחר שנאספו בסראייבו, או בערים אחרות. עם בואם נרצחו רובם באתרי הוצאה להורג בסמוך למחנה: גראניק, גראדינה ומקומות נוספים. אלו שהושארו בחיים היו בעיקר בעלי כישורים בעבודות ומקצועות נדרשים, והועסקו בשירותים ובתי מלאכה ביאסנובאץ.
(ויקיפדיה)