זיכרון השואה בספר

במהלך המלחמה החליפו אברהם ואיבון חזן, הוריה של מרים, עשרים כתובות. מרים: אבי היה יליד הולטן, כפר קטן במזרח הולנד, והוא שכנע את הוריה של אמי להסתתר שם. מודיע הולנדי בן הכפר הלשין על סבי וסבתי. שוטרים הולנדים הוציאו אותם בברוטליות מהבית. סבי, שלא היה בקו הבריאות, שכב על אלונקה, וכך הוצא מהמחבוא. אמי ואבי צפו במתרחש. להם עוד היה רשיון להסתובב בחופשיות בכפר. רגע לפני שנלקחה ביקשה סבתי מאבי: 'תבטיח לי שלעולם תישאר עם איבון, יהיה מה שיהיה'. אבי הבטיח. אמי סיפרה לי שאחרי שהוריה נלקחו היא לא הצליחה להוציא הגה במשך שלושה שבועות. סיפרו שסבתי הקימה מרד קטן בסוביבור, העליבה נאצי, ונורתה למוות. גם על סבי סיפרו ניצולים שאמר לנאצים 'אתם חזירים' רגע לפני שנורה.

כשאמי היתה בחודשים הראשונים להריוני, הסתתרו היא ואבי עם עוד 20 יהודים במרתף טחוב באמסטרדם. אחי היה בן חצי שנה, וכל הזמן החזיקו לו יד על הפה כדי שלא יבכה. בין היהודים היו פרופסורים ודוקטורים, וכשאמי גילתה להם שהיא בהריון, החליט הוועד שאבי ואמי צריכים לעזוב. הורי יצאו לרחוב ללא ניירת, זו היתה סכנת מוות. שנים רבות שמרתי טינה לאותם יהודים. היום אני מבינה שמשפחה כזו יכולה לסכן את עשרים האנשים שהסתתרו.

גרינפלד, שושי. "זיכרון השואה בספר". זיכרון השואה בספר. 12/12/09
<http://www.docostory.com/np_heb03.html>.