NOT FOR THE DEAD / NIE DLA UMARŁYCH
ילד בן תשע שנעלם ליומיים, סיפר בתחנת המשטרה המקומית שיהודים החזיקו אותו בבית הוועד היהודי של העיר. לדבריו, הוא ראה יהודים שהרגו ילד נוצרי. השערת השוטרים הייתה שנעשה רצח פולחני של ילדים על ידי יהודים, שהשתמשו בדמם לאפיית מצות. כאשר יצאו אנשי המשטרה המקומית לכיוון בית הוועד היהודי, הצטרף אליהם אספסוף זועם, שהתקיף בנשק קר את היהודים ששהו בבית לאחר שנלקחו כלי נשקם של היהודים מוקדם יותר על ידי המשטרה. לפי העדויות, גם אנשי המשטרה עצמם ואף חיילים פולנים השתתפו בפוגרום.
בפוגרום נרצחו 42 מתוך 163 היהודים ניצולי השואה ששהו בעיר, וכ-80 נפצעו. כמו כן נהרגו שניים מהתוקפים. פוגרום זה (יחד עם הפוגרום בקרקוב בסוף 1945) היה אחד הגורמים להתפכחות ניצולי השואה מהחלום להשתלב חזרה בפולין, ובעקבותיו טפטוף היציאה מהמדינה הפך לזרם הנקרא בשם "הבריחה". מעריכים את מספר היהודים שעזבו את פולין בין הפוגרום לבין סוף שנת 1946 בכ-150,000 (מתוך כרבע מיליון יהודים ניצולים, וכאלו שחזרו מברית המועצות). רובם עברו למחנות עקורים באוסטריה ובגרמניה עצמה, ומשם עלו רובם לישראל.
המשטר הסובייטי והימין הלאומי בפולין האשימו אלה את אלה בפוגרום. כמה ממשתתפי הפוגרום הועמדו לדין ותשעה מהם הוצאו להורג.
בבית הקברות היהודי בעיר ניצבת אנדרטה לזכרם של נרצחי הפוגרום. ב-1996 במהלך טקס זיכרון בקיילצה, ביקש ראש העיר את סליחת היהודים. ב-4 ביולי 2006, לציון 60 שנה לפוגרום, התנצלה ממשלת פולין באופן רשמי על האירוע, שהוגדר על ידיה כ"מעשה זוועה, בושה גדולה, טרגדיה ליהודים וטרגדיה גם עבור הפולנים". לזכר הקורבנות הוצב בעיר פסל וניטע עץ אלון.
סבר פלוצקר, העם הפולני ראה, שתק וטבח באתר ynet
פולין התנצלה על פוגרום ביהודים ב-1946, וואלה! חדשות, 6 ביולי 2006
איך מתרחש טבח יהודים, ועוד אחרי השואה מאת שלמה אבינרי - הארץ
רשומות
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה