.

View Segula סגולה in a larger map
‏הצגת רשומות עם תוויות ארה"ב. הצג את כל הרשומות
‏הצגת רשומות עם תוויות ארה"ב. הצג את כל הרשומות

יום רביעי, 30 במרץ 2016

סוכנות הידיעות הגדולה בעולם שיתפה פעולה עם הנאצים

אי-פי האמריקנית הייתה כלי התקשורת המערבי היחיד שהורשה לפעול בגרמניה הנאצית, עד לפלישת הכוחות האמריקניים ב-1941. כעת נחשף כי הסיבה לכך הייתה הסכם במסגרתו נדרשו להעביר ידיעות של משרד התעמולה הנאצי
סוכנות הידיעות הגדולה בעולם, "Associated Press" (אי-פי), שבסיסה בניו יורק, שיתפה פעולה עם המשטר הנאצי בשנות ה-30, והעבירה לעיתונים האמריקניים מידע שנבחר או הופק ישירות על ידי משרד התעמולה הנאצי – כך נחשף היום (שלישי) בעיתון הבריטי "גרדיאן", על פי מחקר של ההיסטוריונית הרייט שרנברג. הסוכנות האמריקנית, שתיארה את עצמה "חיל הנחתים של העיתונות", והתגאתה בסלוגן "תמיד הראשונים להגיע והאחרונים לעזוב", הייתה כלי התקשורת המערבי היחיד שהורשה לפעול בגרמניה הנאצית.

עד לפלישת הכוחות האמריקנים לשטחים שבשליטת המשטר הנאצי בשנת 1941, אי-פי הייתה המקור העיקרי, ולעתים היחיד, לדיווחים חדשותיים בארצות הברית ובמדינות נוספות. על פי המחקר, שפורסם בכתב העת הגרמני "מחקרים בהיסטוריה עכשווית", אי-פי הצליחה להמשיך את פעילותה בגרמניה הנאצית רק בזכות הסכם שיתוף פעולה עם המשטר.

יום ראשון, 5 בפברואר 2012

הפריעו למאמצי ההצלה



הדואר האמריקני הנציח את חירם (הארי) בינגהאם הרביעי בבול, וקולין פאואל, מזכיר המדינה, העניק לו באיחור רב, אחרי מותו של בינגהאם, עיטור גבורה - למרות שמחלקת המדינה התנגדה כחמישים שנה לכל הערכה לעוֹבדהּ לשעבר, שסרח כביכול.

זה רק פן אחד באישיותו המעניינת של בינגהאם. אביו היה ארכיאולוג (שעל דמותו נבנה "אינדיאנה ג'ונס") ידוע, שחשף את עיר האינקה מאצ'ו פיצ'ו בפרו. הארי, בנו, הצטרף לשירות החוץ האמריקני, ובשנת 1939 הוצב כסגן קונסול במארסיי שבדרום צרפת. ארצות-הברית הייתה נייטרלית, ולא רצתה להרגיז את ממשלתו של מרשל פטן. ממשל רוזוולט הורה לנציגיו במארסיי לא להעניק אשרות לשום יהודי. בינגהאם חשב, שזו מדיניות לא-מוסרית, והפר אותה ככל יכולתו. 

הוא העניק יותר מ-2,500 אשרות אמריקניות ליהודים ולפליטים אחרים, כולל לאמנים מארק שאגאל ומאקס ארנסט ולמשפחתו של הסופר תומאס מאן. בנוסף העניק ליהודים מקלט בביתו במארסיי, וזייף תעודות זהות עבור יהודים במסעם המסוכן ברחבי אירופה. בינגהאם עבד עם המחתרת הצרפתית להברחת יהודים מצרפת לספרד ולרחבי הים התיכון ואפילו תרם את הוצאותיהם מכיסו הפרטי. 

וושינגטון איבדה את סבלנותה, ובשנת 1941 העבירו אותו לארגנטינה. שם המשיך להטריד את הממונים עליו בדיווחים על ריכוז פושעי מלחמה נאציים בארגנטינה, ולבסוף פוטר. בינגהאם הלך לעולמו כמעט חסר-פרוטה בשנת 1988 - אחרי שהפך בערוב ימיו למכחיש שואה.

למרות זאת ולמרות שהעדויות מצביעות על כך, שבינגהאם לא פעל לבדו - ראוי שנזכור את פועלו היוצא מן הכלל. לרגל יום הזיכרון הבינלאומי לשואה, חשוב לדעת: לא היו רבים כמותו - גם לא יהודים. אחינו הופקרו באירופה, ואיש לא דאג להצילם. אדרבא, רבים - כולל ההסתדרות הציונית והסוכנות היהודית - הפריעו למאמצי ההצלה. 

יום חמישי, 30 בספטמבר 2010

האם אוניברסיטת הארווארד שיתפה פעולה עם גרמניה הנאצית?

אוניברסיטאות וקולג'ים מפורסמים ויוקרתיים בארה"ב טיפחו יחסי ידידות וקשרים הדוקים עם גרמניה הנאצית בשנות ה-30, כך נטען בספר "הרייך השלישי ומגדל השן" העומד לצאת לאור בארה"ב.

הספר כולל גילויים מביכים על התנהלותם של אוניברסיטאות ומוסדות חינוך יוקרתיים בארה"ב, ביניהם הארווארד, קולומביה, אוניברסיטאות במדינות וירג'יניה, וויסקונסין ומיניסוטה והקולג' המפורסם לנשים "שבע אחיות".

"הספר מתעד התנהגות אדישה, שותפות לעבירה ושיתוף פעולה שנמשכו במהלך מלחמת העולם השנייה", אמר מחבר הספר, סטפן נורווד, לניו יורק טיימס. "מקורה של התנהגות זו היה באנטישמיות ממוסדת", טוען נורווד, היסטוריון מאוניברסיטת אוקלהומה. נורווד הוסיף כי "הגילויים הללו מהווים רקורד מביש של התעלמות מרדיפות היהודים שהתחוללו אז בגרמניה הנאצית".

יום חמישי, 29 באפריל 2010

תמונה מן העולם אשר שקע


עם תום המלחמה הגיעה השמעה הלא ־ טובה , על רציחתו של בנש״ק ר׳ משנה הורוויץ, בנו של האדמו״ר מרוזבדוב, שנרצח בידי הגרמנים הארורים בלבוב, בירת גאליציא. הרב הקדוש הציג באישיותו טיפוס מפואר, משרידי הדור הישן, אשר כל חייו היו שרשרת גדולה של שקידה בתורה ובחסידות, של הידור וזריזות במצוות.
מייסד השושלתא הרבי ר׳ משה זצוק״ל, היה מפורסם בעולם החסידות כחד מקמאי . לעת המחלוקת הגדולה בין צאנז וסדיגורא, הפתיע את בעלי ־ המחלוקת , והכריז שהוא וכל אנ״ש אינם' צד בסכסוך והוסיף שעוד יבוא זמן אשר כולם ישתדכו זה עם זה.
ר׳ מנשה הנ״ל היה חסיד נלהב שלזקנו, אבל בכל הליכותיו ואופן דיבורו התנהג בצניעות והתייחס לכל אחד ב נ י מ ו ס יוצא מהכלל. בשנות השואה, כאשר שמשתי ברבנות ק ט נ ה במדינת אוהיו הגיע אלי מכתב ממנו שאשתדל לשלוח לו ״ניירות״ שיאפשרו בו א ו לאמריקה. כמובן שהשתדלתי להשיג ה״ניירות״, שנתקבל לרב בבית־הכנסת שבעיירה. ותיכף הלכתי למשרד העיריה והמזכיר שהיה יהודי, חתם בגושפנקא של העיריה שהכל בסדר,׳ וכל זאת לא הועיל באשמת הקונסול האמריקאי, שהשיב את ה"ניירות״ לרבי מנשה ז״ל, באמתלא שצריכים לשלחם לבו־קארשט ולא למוסקבה . כפי הנראה שכך קיבל צו מ״מקום גבוה״, שלא להרבות ברשיונות כניסה לאמריקה , כי היה זה בתקופת ״הנשיא הטוב״ רוזוולט...
נשתמרה אצלי תמונה , אשר הרב הקרוש העביר אלי מעיר־המרפא קרעניץ, זמן קצר לפני המלחמה — במרכז התמונה נראה הקדוש ר׳ מנשה הורוויץ הי׳׳ד.
הרב שניאור זושא רייז

יום חמישי, 10 בדצמבר 2009

טיסה אחת בשבילנו

ב- 4 בספטמבר 2003, המריא מבנה של שלושה מטוסי קרב מסוג בז (F-15) של חיה"א הישראלי מבסיס חיה"א הפולני בראדום וחלף מעל מחנה ההשמדה אושוויץ - בירקנאו. טייסי המבנה נשאו עמם דפי עד של יהודים שנספו 60 שנה בדיוק לפני המטס (4/9/1943), אותם חיפשו אנשי הצוות בהיכל השמות "ביד ושם" ערב הטיסה. במערכת הקשר שנשמעה גם על הקרקע, אמר מפקד המשלחת תא"ל אמיר אשל: "אנו טייסי חיה"א הישראלי טסים בשמי מחנה הזוועות, קמנו מאפר מיליוני הקורבנות, נושאים את זעקתם האילמת, מצדיעים לגבורתם ומבטיחים להיות מגן לעם היהודי בכלל ולארצו ישראל בפרט".
סרטו של חיים הכט עוסק בהפקרת היהודים בתקופת מלחמת העולם השניה. בנות הברית יכלו בנקל להציל אלפי יהודים, אך לא טרחו לעשות כן. בעת שהקרמטוריום באושוויץ ומסילות הברזל היו בטווח הטיסות של מטוסי בנות הברית, לא הייתה שם ולו טיסה אחת בשבילנו. טיסה שמטרתה להפציץ את התנורים והמסילות ולהפסיק את השמדת היהודים.

טיסה אחת בשבילנו - צפה בסרט המלא

יום ראשון, 29 בנובמבר 2009

ועידת אוויאן

ועידת אוויאן היא ועידה שהתכנסה בעיר אוויאן (Évian-les-Bains) שבצרפת ב-6 ביולי 1938, לדיון בבעיית הפליטים היהודים ופליטים אחרים, בעיקר כתוצאה מסיפוח אוסטריה על ידי גרמניה הנאצית.

הסיבות לכינוסה של הוועידה
זרם המהגרים שביקשו להיכנס לארצות הברית יצר לחץ על רוזוולט לשנות את חוקי ההגירה הנוקשים שחוקק לצורך יציאה מהמשבר הכלכלי. רוזוולט, שלא רצה בכך, ניסה להימנע מהלחצים על ידי מציאת פתרון לפליטים היהודים והפנייתם ליעדים אחרים מארצות הברית, ולצורך כך יזם את הוועידה. סיבה נוספת לכך היא הטענות שהופנו לארצות הברית ממדינות שונות על כך שאינה עושה דבר כדי לסייע ליהודים במצוקתם.
מטרת הוועידה
חוקי נירנברג שנחקקו ב-1935 הפכו את יהודי גרמניה לנרדפים, ללא אזרחות, במדינתם שלהם. עד 1938, 150,000 מתוך 600,000 יהודי גרמניה נמלטו ממנה. רובם לארץ ישראל. במרס 1938 נוספו 200,000 יהודי אוסטריה לנרדפים בעקבות האנשלוס הגרמני על אוסטריה. מכסות ההגירה של הבריטים והאמריקאים מנעו מרובם לצאת את ארצם והפליטים היהודים לא מצאו מדינות אחרות המוכנות לקלוט אותם.
את הוועידה יזם נשיא ארצות הברית, פרנקלין דלאנו רוזוולט, והשתתפו בה נציגים ממדינות אירופה ואמריקה. בוועידה השתתפו נציגים של 32 מדינות ו-24 ארגונים התנדבותיים אשר דנו בהגירת המונים (בעיקר יהודים) מגרמניה ומאוסטריה למקומות אחרים באירופה ובעולם. עיקר יוזמתו של רוזוולט באה על מנת להוריד את הלחצים שהופעלו עליו לגבי הפליטים היהודים ולהראות כי ארצות הברית פועלת למענם, בניגוד לשמועות שפורסמו עליה.
כבר בתחילת הוועידה, בנאום הפתיחה של נציגו האישי של הנשיא רוזוולט, מיירון טיילור, שבו לא הזכיר את הבעיה המיוחדת של הפליטים היהודים, היה ניתן לראות כי הוועידה לא תחולל שינוי מהותי:
עמדת המדינות שהשתתפו בוועידה
נציגי הוועידה הצהירו כי אכן יש למצוא ליהודים מקום מחוץ לגרמניה, אך מרבית המדינות סירבו לקלוט את היהודים.
טיילור טען בנאום הפתיחה כי ארצות הברית מוכנה לקבל אליה 27,370 מהגרים מגרמניה, מאוסטריה ומצ'כוסלובקיה, במשך שנה, משמע שלא הוגדלו המכסות. בריטניה התנתה את השתתפותה בוועידה בכך שארץ ישראל לא תועלה כפתרון אפשרי לקליטת הפליטים היהודים, עקב המרד הערבי והחשש מהיווצרות מתח בארץ אם בריטניה תאשר כניסת יהודים לארץ. בריטניה טענה כי שטחי האימפריה שלה כבר צפופים ואינם מתאימים להתיישבות אירופאית. נציג צרפת טען כי צרפת כבר מלאה בפליטים ואינה יכולה לקלוט עוד, ובנוסף מצבה הכלכלי לא מאפשר לה לקלוט עוד פליטים. נציג בלגיה הצטרף לטענת צרפת. הולנד הסכימה לקבל אליה פליטים בתנאי שימשיכו ליעד אחר. אוסטרליה טענה כי קליטת הפליטים תביא להתעוררות בעיית הגזענות. מדינות דרום אמריקה טענו כי הן סובלות מאבטלה גוברת ורק הרפובליקה הדומיניקנית הצהירה שהיא מוכנה לקבל כ-100 אלף פליטים. קנדה הסכימה לקבל אך ורק פליטים שעוסקים בחקלאות וכיוון שהפליטים לא הגיעו מרקע חקלאי, הצעה זו לא הייתה רלוונטית. כל הממשלות פרט לרפובליקה הדומיניקנית לא הסכימו להגדלת המכסות ולקבלת פליטים יהודיים אל שטחן.
תוצאות הוועידה
הוועידה ננעלה כעבור תשעה ימים, ב-15 ביולי.
ועידת אוויאן לא השיגה דבר פרט להקמתה של ועדה בין-ממשלתית לענייני פליטים שלא עשתה כמעט דבר. עם פרוץ מלחמת העולם השנייה הפכו מאות אלפי הפליטים קורבן לאדישות העולם.
המדינות הדמוקרטיות הראו במפורש את חוסר רצונן לעזור לפתור את בעיית הפליטים היהודים והפליטים בכלל. כך יתנהגו המדינות גם בתקופת השואה. מטרת ארצות הברית בכינון הוועידה הייתה לגרום לרושם חיצוני שהיא מנסה למצוא פתרון לבעיה ואכן מטרה זו של ארצות הברית הושגה. כישלון הוועידה הוכיח כי העולם מדבר הרבה ופועל מעט מאוד. לא נעשה כל מאמץ רציני כדי לפתור את בעיית הפליטים היהודים.
כישלונה של ועידת אוויאן עודד את גרמניה, שראתה בסירובן של המדינות לקלוט את היהודים מעין אישור לנהוג ביהודים כרצונה. גרמניה הנאצית למדה מהוועידה כי אדישות העולם לאירועים המתרחשים על אדמתה גדולה מאוד.
חיים ויצמן צוטט לאחריה אומר כי "העולם נחלק לשנים, מקומות שליהודים אסור להתגורר בהם ומקומות שליהודים אסור להיכנס אליהם"


(ויקיפדיה)

מבצע מהדק נייר (פייפרקליפ; באנגלית Operation Paperclip)

מבצע מהדק נייר (פייפרקליפ; באנגלית Operation Paperclip) הוא שם מבצע של ארצות הברית מיד לאחר מלחמת העולם השנייה. מטרת המבצע הייתה לאתר ולגייס מדענים בכירים נאצים בגרמניה בברית המועצות ובמדינות נוספות, כדי לשלב אותם במחקרים בארצות הברית, בתקופת המלחמה הקרה.
מדענים אלה תרמו לתוכנית החלל האמריקאית, אך גם למחקרים פסיכיאטריים כדוגמת פרויקט MKULTRA.
המדענים, שחלקם השתתפו בפשעי המלחמה של הנאצים, הביאו איתם בדרך כלל גם חברים ובני משפחה. בין המדענים שגייסו האמריקאים נמנה גם ורנר פון בראון.

רשימת אוסנברגבאביב 1943 החלה גרמניה במאמצים להחזיר מיחידות השדה מדענים וטכנאים כדי להשתמש בכישוריהם לצורך מחקר ופיתוח. גיוסם של מדענים וטכנאים דרש תחילה איתור של אנשים בעלי כישורים מתאימים, ובהמשך מעקב אחריהם (בעיקר כדי ללמוד על נאמנותם), התוצאה של דרישות אלו הייתה יצירתה של רשימה על ידי ורנר אוסנברג, מאוניברסיטת הנובר שעמד בראש ההתאחדות למחקר צבאי (Wehrforschungsgemeinschaft). במרץ 1945 מצא טכנאי פולני שאריות מהרשימה שנגרסה ונזרקה לשירותים, והודות לשאריות אלו הרכיבו האמריקאים "רשימה שחורה" - שם קוד לרשימת מדענים שיועדו לחקירה, ובראשם ורנר פון בראון.
מבצע Overcastהתוכנית המקורית של האמריקאים הייתה לראיין רק חוקרי טילים, אולם בעקבות מברק שנשלח לפנטגון ב-22 במאי 1945 על ידי מייג'ור סטיוור הוחלט לשנות את התוכנית ולפנות טכנאים גרמנים ואת משפחותיהם כדי להשתמש בידע שרכשו לצורך המלחמה באוקיינוס השקט, וכן כדי למנוע את העברת הידע לידי ברית המועצות.
נוסף על מדענים המומחים בטילים בפיזיקה גרעינית חיפשו בעלות הברית גם אחרי מומחים בתחומי הכימיה, הרפואה ונשק ימי.
מרבית המדענים היו מדענים שהועסקו במסגרת פיתוח V-2, ואלו שוכנו עם משפחותיהם בבוואריה. שם המבצע שהתקבל במטות המשולבים האמריקאים ב-19 ביולי 1945 היה Overcast, אך מאחר שנעשה שימוש פומבי ב"מחנה Overcast" למחנה בו שוכנו המדענים, ניתן למבצע שם הקוד פייפרקליפ (Paperclip).
מבצעים מקביליםמבצע מקביל בשם "קופסת גפרורים" ניהלו גם הקנדים.
גם ברית המועצות עשתה מאמץ להשיג את הידע הגרמני בנושא טילים. סטלין שרגז על נפילתם של בכירי המהנדסים לידי האמריקאים אמר: "זה בלתי נסבל בהחלט. אנו הבסנו את צבאות גרמניה הנאצית; אנו כבשנו את ברלין ופנמינדה; אך האמריקאים השיגו את מהנדסי הטילים"[1]. עם זאת, עלה בידי הסובייטים לתפוס מאות טכנאים ומהנדסים, את המעבדות בפנמינדה וכן רשימות של ספקי רכיבים לטילים. הטכנאים והמהנדסים הועברו לברית המועצות בשנת 1946. שם הם נחקרו ומסרו פרטים שאיפשרו לסובייטים לבנות את הטילים הגרמניים. עד נובמבר 1953 הוחזרו הטכנאים לגרמניה.
(ויקיפדיה)


יום חמישי, 19 בנובמבר 2009

האם שיתפה IBM פעולה עם הנאצים?

עמדו מנגדאחרעל פי עדויות חדשות בספר שאמור להתפרסם, IBM והמטה שלה בניו-יורק שיתפו פעולה עם השלטון הנאצי, גם לאחר הצטרפותה של ארה"ב למלחמה, וסייעו לנאצים בהאצת יישומו של 'הפתרון הסופי'
ynet פורסם: 31.03.02, 14:07

ענקית המחשבים IBM שיתפה פעולה עם המשטר הנאצי במהלך מלחמת העולם השנייה באמצעות הסניף שלה בניו-יורק, גם לאחר הצטרפותה של ארה"ב למלחמה. כך טוען אדווין בלאק, בספר האמור להתפרסם בקרוב בשם "IBM והשואה".

...
במהדורה הקודמת של ספרו, טען בלוק כי מכונת הניקוב, שנבנתה במיוחד עבור הנאצים, שימשה את הנאצים לצורך עריכת רשימות של יהודים המיועדים לשליחה למחנות ההשמדה אושוויץ וטרבלינקה. גילויים אלה שימשו את התובעים בתביעה שהוגשה ב-2001 מטעם צאצאי קורבנות השואה. בתביעה זו נטען כי יו"ר IBM בין השנים 1915-1956, תומס ג'יי.ווטסון, ומנהלים בכירים נוספות במטה בניו-יורק לא עשו דבר כדי למנוע מהטכנולוגיה הזו להגיע לידי הנאצים. עם זאת, תביעה זו הוסרה כדי לא לפגוע במקורות פיצוי אחרים.
בספרו החדש של בלאק, נטען כי בעקבות פלישת הנאצים לפולין ב-39' הקימה IBM חברה בת בפולין, בשם 'ווטסון ביזנס מאשינס', על שם היו"ר ווטסון. החברה ניהלה חנות בסמוך לגטו וארשה, שהיתה אחראית על תיעוד שמם של יהודי פולין


יום שני, 16 בנובמבר 2009

ועידת ברמודה


עמדו מנגדועידה בריטית-אמריקאית בשאלת הפליטים היהודיים, אשר התקיימה באי ברמודה באפריל 1942 - כאשר המתחולל באירופה היה ידוע לפרטיו בעולם החופשי.

את הוועידה יזמה ממשלת בריטניה, כמכשיר לניטרול הדרישה הגוברת בדעת הקהל לסייע ליהודי אירופה ההולכים ונטבחים. מיקומה נקבע ביד משרד החוץ האמריקני, כדרך לצמצם ככל האפשר את הסיקור התקשורתי שלה – שכם שתי המדינות התכוונו מראש שהוועידה בכישלון חרוץ. שני הצדדים נמנעו במכוון מלדון בצורה ספציפית ברדיפת היהודים; הוציאו מכלל חשבון את ההגירה לארץ ישראל; החליטו שלא לדון באפשרות של משא ומתן עם גרמניה על הצלת יהודים; קבעו מראש (בצורה שיקרית) שאין אוניות שיוכלו להעביר פליטים; וסירבו לדון אפילו בהעברת מזון לאסירי המחנות. למעשה, ערב כינוסה של הוועדה היה החייאתה המדומה של הוועדה הבין-ממשלתית לענייני פליטים, והחלטה להקמתה מחנה בצפון אפריקה אליו יועברו 630 פליטים שכבר מצאו מקלטו בשווייץ וספרד.

ועידת ברמודה היתה הגילוי הבולט ביותר של ציניות ואדישות כלפי גורל היהודים מצד הדמוקרטיות הגדולות והחשובות ביותר בעולם.
(דעת - אנציקלופדיה יהודית)



תעודה מס' 36

ועידת ברמודה – סיכומי המלצות (4.43)
1. שלא תעשה שום פנייה להיטלר למען שחרורם של פליטים פוטנציאליים מגרמניה או מטריטוריות הכבושות בידי הגרמנים ; אלא שהועדה הבין ממשלתית תקח את השאלה בחשבון במקרה שהתנאים ישתנו בתאריך מאוחר יותר.
2. שממשלות ארה"ב והממלכה המאוחדת יתיעצו ביחד, מתוך תקוה לפעולה מידית להשיג את השימוש באוניות נייטרליות למען העברת פליטים ; את התפקיד הזה תטיל על עצמה הועדה הבין ממשלתית לאחר שיותקן המנדט שלה.
3. שהרשויות הבריטיות יעיינו בשאלה של הכנסת פליטים לקירינייקה.
4. שממשלות ארה"ב והממלכה המאוחדת ימשיכו במו"מ שלהן עם הממשלה הספרדית למען שחרור מספרד של הפליטים הצרפתיים ושל הנתינים מבנות הברית שהתקבלו לשרות בכוחות המזוינים. אם דבר זה לא יצליח, להעביר את שתי הקטגוריות הללו [לטיפולה] של הועדה הבין ממשלתית.
5. שממשלות הממלכה המאוחדת וארה"ב ישקלו את ההצעות בקשר לפליטים בספרד, שלא מכוסים ע"י ההמלצות הקודמות, כולל :
א. [מתן] רשות כניסה לחלק מהקבוצה לארה"ב בהתחשב בצרכים החוקיים והבטחוניים.
ב. הענקת סרטיפיקטים של רשות כניסה לפלסטינה (בחירת [המועמדים] בידי נציג הסוכנות היהודית, או באם לא ניתן להכניס אותות לספרד, ע"י הנציג הנמצא שם מטעם ה"ג’וינט").
ג. הוצאתם למגורים זמניים בצפון אפריקה, כפוף לשיקולים הצבאיים.
ד. רשות כניסה לקבוצה מוגבלת לג’מייקה.
ה. רשות כניסה מוגבלת נוספת לממלכה המאוחדת.
6. שממשלות ארה"ב והממלכה המאוחדת יפנו לוועד הלאומי הצרפתי כדי להשיג חוות דעת חיובית להצעה להכניס פליטים למדגסקר.
7. שממשלות ארה"ב והממלכה המאוחדת יאמצו ויאיצו בממשלות בנות הברית האירופיות שיאמצו הצהרה משותפת על החזרת הפליטים לבתיהם לאחר המלחמה.
8. שהועדה הבין ממשלתית תתבקש לשנות את המנדט שלה.
9. שהחברות בועדה הבין ממשלתית תורחב.
10. שידאגו להשיג קרנות ציבוריות ופרטיות שיספיקו לפעולתה של הועדה הבין ממשלתית.

ה’ הימלר

יום שלישי, 10 בנובמבר 2009

סנט לואיס (ספינה) - קובה, ארה"ב

סנט לואיס הייתה ספינה גרמנית מונעת בדיזל, מתוצרת מספנות ברמן-וולקן, ובבעלות חברת הנוסעים 'המבורג-ארצות הברית', שנועדה להעברת נוסעים בקוו חוצה האוקיינוס האטלנטי, אך עם תחילת המשבר הכלכלי של שנת 1929, הוסבה לשיט עינוגים, על מנת לכסות הוצאות. ב-13 במאי 1939, בעקבות "ליל הבדולח", יצאה הספינה מהמבורג שבגרמניה כשעל סיפונה 936 פליטים. היא הייתה מיועדת להגיע אל חופי קובה ושם להוריד את הפליטים, אך עם הגיעם לקובה התברר כי רישיונות הכניסה שנשאו עליהם הנוסעים אינם תקפים, נוהלו מגעים בעניין הן עם ראש ממשלת קובה והן - לאחר מכן עם נשיא ארצות הברית פרנקלין דלאנו רוזוולט בבקשה לאשר לספינה לחנות בארצות הברית, אולם לבסוף נאלצה הספינה לשוב לאירופה ולהוריד את רוב הנוסעים בבלגיה.

קישורים
פליטי שואה מאנטוורפן בהאוונה - קובה, דוד איזבוצקי