.

View Segula סגולה in a larger map
‏הצגת רשומות עם תוויות ידוובנה. הצג את כל הרשומות
‏הצגת רשומות עם תוויות ידוובנה. הצג את כל הרשומות

יום רביעי, 20 בינואר 2010

מדוע דווקא באזורים אלה


אזור ידוובנה
סבל האוכלוסיה הפולנית איננו מצדיק כלל את מעשי תושבי ידוובנה (יתרה מזו, אוכלוסית אזור ידוובנה לא סבלה כלל מהגרמנים). ולא מצדיק את מעשי הסדיזם והרשע בשכנים לבית, לרחוב ולכפר שלא עשו רע לרוצחיהם עד הרגע בו קמו אלה להרגם במיני מיתות משונות במכות, בדקירה, בעריפה ובעיקר באש. מעשי רצח לא מעטים בוצעו בפולין על ידי הפולנים ביהודים בחסות הכיבוש הגרמני. רובם טואטאו מההיסטוריה על ידי מעשי השכחה קולקטיבית. הטבח הגדול הידוע ביותר שבצעו הפולנים ביהודים ארע כאמור בידוובנה. מעט פחות ידוע שבסמוך לו (הן במועד והן גיאוגרפית) אירעו מעשי טבח דומים בעיירות ובכפרים סמוכים בראדזילוב (Radzilow) וונסוש (Wasosz). אירועי רצח דומים אירעו גם בסטאויסקי (Stawiski) ושצ`וצ`ין (Szczuczyn) הסמוכות. לא ברורה הסיבה לריכוז גיאוגרפי זה (כ-15 ק"מ בין ישוב לישוב) של מעשי הטבח ומנסים לייחס זאת לגורמים שונים. מאפיין נוסף שסותר מעט את טיעוניי בפסקאות הקודמות הוא שהכמורה והמנהיגות המקומית לא מנעה ואף לקחה חלק פעיל בפשע.

ראדזילוב
קצת היסטוריה. אזור זה בפולין, היה בשנים הראשונות למלחמה, על פי הסכם ריבנטרופ מולוטוב (ההסכם בו גרמניה וברית המועצות חילקו את שטחה של פולין בינהן) בריבונות רוסית. עם פלישת גרמניה לרוסיה בשנת 1941, נכבש האזור על ידי הגרמנים. הטבח הראשון החל לא בידוובנה אלא בעיירה ראדזילוב הסמוכה. ב-7 ביולי 1941 בוצע פוגרום נורא ביהודי המקום. מאות נרצחו. הרוצחים היו שכניהם של הנרצחים. סיום הטבח היה נורא וסדיסטי. במעשה שהפך לסמל לשאר מעשי הטבח באזור, היהודים שלא נרצחו בחרב, בחרמש או במקל, נדחסו באסם מקומי שהוצת באש. מעשה הטבח, שבוצע על ידי השכנים הפולנים וכפי שידוע לנו היום, ללא נוכחות פעילה של חיילים גרמנים גרם הלם מוחלט בקרב יהודי הסביבה.

בראדזילוב מבקרים מעט אנשים. רוב המבקרים באזור מסתפקים בביקור בידוובנה המרכזית יותר והסמוכה יותר לעיר לומז`ה ולמסלול הביקור הפופולרי בבית הכנסת בטיקוצ`ין. בראדזילוב קיים אתר הנצחה הקטן, לא מחולל אך מוזנח למדי. האתר מצוי במקום בו עמד האסם בו נשרפו התושבים האומללים של העיירה. ביקרתי שם והתייחדתי עם זכרם. שמש זורחת ושלווה כפרית. אין ציון שמבצעי הטבח היו מקומיים. משם המשכתי לאזור בו היה בית העלמין של העיירה. השטח מחוק לחלוטין. גם יתר בתי העלמין היהודיים באזור נהרסו. מחיקת זכר היהודים באזור עולה בקנה אחד עם מעשי האוכלוסייה המקומית. גם בוונסוש, בסטוויסקי ובשצ`וצין הצפונית בעיירות האזור, אשר גם בהן בוצע טבח על ידי הפולנים, אין כל תשתית יהודית. אתרי הנצחה צנועים מצויים בהן ללא ציון מבצעי הרצח.

ידוובנה
עוד קצת היסטוריה. יהודי האזור המבוהלים ששמעו על מעשה הטבח בראדזילוב, פנו לעזרה למנהיגות המקומית בעיר המחוז לומז`ה (Lomza). הפנייה לראשי הכמורה בעיר שידברו על לב תושבי העיירות ושירגיעו את הרוחות לא נענתה. המנהיגות המקומית התעלמה מהאירועים. יתרה מזו, כפי שיקרה בידוובנה, מעשה הטבח אורגן ונוהל על ידי ראש העיירה.

חלפו מספר ימים. יהודי הקהילה הקטנה של ויזנה הגיעו לידוובנה לחסות תחת כנפי הקהילה הגדולה יותר. האומללים לא תיארו לעצמם שבכך חרצו את גורלם המר. האוכלוסיה הפולנית מצידה התארגנה לטבח נוסף ו"כוח עזר" הגיע מכפרי הסביבה. ב-10 ביולי 1941 החל הטבח.אני מבקר כאן בבוקר בהיר וחם. אני מניח שאותו יום בחודש יולי 1941 היה חם כדרכם של ימי קיץ בפולין. איכרים מוליכים את פרותיהם ברחובות העיירה למרעה. אחרים לוקחים בעגלה כד חלב או שניים מחליבת הבקר ל"מחלבה" המקומית (מבנה קטן עם מיכל גדול בו מרוכז החלב טרם שיווקו). הפרות, בימינו כמו בעבר, לא מכירות במלחמות ובמעשי רצח בין בני אדם. יש לחלבן ויש להאכילן מדי יום.

גם אז באותו יום נורא, קמו בוודאי האיכרים לשגרת יומם, חלבו, הוציאו את הפרות למרעה דרך רחובות הכפר והלכו לשרוף את שכניהם היהודים. ליהודי העיירה לא היה סיכוי נגד שכניהם המתוגברים ב"כוח העזר". מאות מעשי רצח אירעו ברחובות. אותם רחובות בהם מוליכים האיכרים את הבקר. כמו בראדזילוב גם כאן אולצו הנותרים להיכנס לאסם. התעורר ויכוח בין איכרי ידוובנה. הסיבה לויכוח היתה שאף אחד לא מוכן שישרפו את רכושו.

תם אותו יום נורא. האיכרים החזירו את הפרות מן המרעה. 1600 יהודים היו בין המתים. שנים לאחר מכן בחפירה שבוצעה בשרידיו המפוחמים של האסם, נמצאו שרידי מאות שלדים שנאספו ונקברו בקבר אחים בשטח החרב של בית העלמין היהודי הסמוך. אתר ההנצחה בעיירה מרשים ומאופק. המקום מצוי בסמוך לשטח בית העלמין היהודי. רבים מבקרים כאן, מקיימים טקסים ומתייחדים. בכניסה לבית העלמין מצויה מצבת אבן דהויה על קבר האחים בו הוטמנו שרידי קורבנות השרפה.
מקור: למטייל


...ביקונט מנסה למקם את יידוובנה של טרום מלחמת העולם השנייה בסביבתה הגיאו-פוליטית ושואלת: "מדוע דווקא באזורים אלה הגיעו הפרעות ומעשי הרצח לממדים גדולים יותר מאשר באזורי פולין האחרים?" תשובתה, המבוססת על קריאת העיתונות המקומית ועל שיחות עם אלה שחיו שם באותם זמנים היא, שהדבר נבע בעיקר מהדעות הלאומניות הקיצוניות, מהאנטישמיות החריפה ומעמדות קיצוניות של הכנסייה.
מקור: הארץ

...בעדויות של יהודים ניתן למצוא התייחסות לתקיפות, מעשי שוד והשפלות שכוונו נגד היהודים, ואפילו על ציד תושבים יהודים ושמירה עליהם למען הס"ס Goniądz גוניונדז ,(Radziłów) רדזילוב ,(Wizna) ויזנה ,(Grajów) בידוובנה, גראיוב
ומקומות אחרים... (Kolno) קולנו
"הם" ו"אנחנו" ישראל גוטמן

קישורים
Burning Alive
A Different View on the Łomża Region in Poland
רדזילוב ושצ`וצ`ין
סיפור אצילות הנפש של ויקטוריה ויוסף אולם
הספר "שכנים"
מיזם פולני  'יהודי אתה חסר לי' מוחה כנגד מערכת החינוך בפולין שהתעלמה במשך שנים רבות מהבעייתיות שביחסי פולנים יהודים בשנות המלחמה.

שחזור שריפת האסם בידובנה ע"י פולני קתולי העונה לשם: Rafal Betlejewski

יום רביעי, 9 בדצמבר 2009

הטבח בידוובנה

הטבח בידוובנה אירע ביולי 1941, עת נרצחו יהודי העיירה ידוובנה (Jedwabne) הסמוכה לעיר לומז'ה בפולין, על ידי שכניהם הפולנים. במשך שנים יוחס המעשה לגרמנים, אך בשנת 2001 חשף ההיסטוריון יאן טומאש גרוס כי הפולנים הם שביצעו את הטבח




הצג את Segula סגולה במפה גדולה יותר

ההתקפה הגרמנית על ברית המועצות ביוני 1941 הביאה לכיבוש גרמני של שטחים שהיו שייכים לפולין, ונכבשו על ידי ברית המועצות בשנת 1939. יחידות השמדה גרמניות מיוחדות הנקראות איינזצגרופן החלו פועלות בשטחים אלו, כמו גם בשטחי בלארוס, אוקראינה, רוסיה, ליטא, לטביה, ומשמידות את האוכלוסייה היהודית. במסגרת פעולתם הופצה בשטחים אלו תעמולה לפיה היו היהודים משתפי פעולה עם המשטר הקומוניסטי השנוא.
ביולי 1941 הושמדה כל האוכלוסייה היהודית בכפר ידוובנה, כפר בן 2,500 תושבים בפולין ליד העיר לומז'ה. רוב הקורבנות נשרפו חיים באסם. אין לדעת כמה נספו באירוע, ומספר הקורבנות מוערך על ידי גורמים שונים בטווח שבין 380 ל-1,600 קורבנות.
במשך שנים רבות יוחס טבח ידוובנה לאיינזצגרופן. בשנת 2001 פרסם ההיסטוריון האמריקני ממוצא יהודי-פולני יאן טומאש גרוס את ספרו "שכנים" אשר בו קבע כי המדובר בפוגרום בו נרצחו 1,600 יהודים על ידי שכניהם. גרוס תיאר כיצד הוכו היהודים למוות, בותרו ונשרפו על ידי שכניהם הפולנים, ללא כל מעורבות גרמנית.
פרסום הספר עורר סערה בפולין. רבים חלקו על מסקנותיו, ופרופסור תומאס סרטזמבוס קבע כי למרות שמספר פולנים היו מעורבים, הייתה היוזמה לטבח, כמו גם רוב ביצועו, בידי הגרמנים. לאחר חקירה מקיפה פרסם המכון הפולני לחקר ההיסטוריה דין וחשבון בו תמך ברבים ממצאיו של גרוס, אם כי קבע כי באירוע נרצחו 380 אנשים ולא 1,600 כטענת גרוס. כן טענו כי במקום נכחו אנשי משטרה גרמנים, וכי עדים מאשרים נוכחות חיילים גרמנים במקום, בעוד שעדים אחרים טוענים כי במקום לא היו כלל גרמנים.
כיום אין המטילים ספק במעורבות פולנים לא יהודים ברצח בידוובנה, אך שאלת המעורבות הגרמנית נותרה פתוחה. תושבי העיירה עצמם מכחישים את מעורבותם, אך מרבית הציבור הפולני מקבל את גרסתו של גרוס.
בשנת 2001 השתתף נשיא פולין אלכסנדר קבשנייבסקי בטקס לציון 60 שנה לטבח, בנוכחות שגריר ישראל בפולין דאז, הפרופ' שבח וייס. במעמד זה הכיר קבשנייבסקי באחריות הפולנים לטבח, באמרו:
"אנו יודעים בוודאות כי בין הרודפים והרוצחים היו אף פולנים. כאן בידוובנה, אזרחים של הרפובליקה הפולנית מתו בידי אזרחים אחרים (...) בשל פשע זה אנו מתחננים לסליחת צללי הקורבנות ובני משפחותיהם. אני מתנצל כאן כיום, כאזרח וכנשיא של הרפובליקה הפולנית. אני מתנצל בשמי ובשם כל הפולנים שמצפונם נחרד בשל הפשע, המאמינים כי לא ניתן להיות גאה בגדולת ההיסטוריה הפולנית, מבלי להרגיש, בה בעת, בכאב ובבושה על מעשי הרשע אותם ביצעו פולנים כנגד אחרים".
רבים ביקרו את קבשנייבסקי על נאום זה, שכן לטענתם עדיין לא ניתן לדעת מהו בדיוק שאירע בידוובנה. ראש עירית ידוובנה שנכח בטקס, נאלץ להתפטר מתפקידו.

(ויקיפדיה)

קישורים
משעמם בלי היהודים - מירי פז (קובץ וורד להורדה)
Yedwabne: History and Memorial Book
אנה ביקונט, דברים כפי שהם נראים מידוובנה, בתוך: דוד זילברקלנג (עורך), יד ושם – קובץ מחקרים, ל', ירושלים, תשס"ב, באתר יד ושם
דניאל בלטמן, חשבון הנפש הפולני והמבט היהודי, בשביל הזיכרון, 43, 2001, עמ' 12–16, באתר יד ושם
דניאל בלטמן, הם היו פולנים רגילים?, בתוך: דוד זילברקלנג (עורך), יד ושם – קובץ מחקרים, ל', ירושלים, תשס"ב, עמ' 41–54, באתר יד ושם
נטליה אלקסיון, ההיסטוריה הפולנית ושואת היהודים, בתוך: בשביל הזיכרון, 34, 1999, עמ' 34–42, באתר יד ושם
ברברה אנגלקינג-בוני, הבדלים פסיכולוגיים בין פולנים ליהודים בתקופת המלחמה: מבט מוורשה הכבושה, בתוך: בשביל הזיכרון, 39, 2000, עמ' 4–9, באתר יד ושם
Andrzej Kaczynski, "Burning Alive", Rzeczpospolita, May 5, 2000 (באנגלית)
Poles blamed for wartime massacres, BBC, 2 November, 2002 (באנגלית)
יאן טומאש גרוס, ‏אח, שכן, קורבן, באתר הארץ, 25 במאי 2002
הטרגדיה בידוובנה (באנגלית)
שכנים: חלק א', חלק ב', באתר 'למטייל'