.

View Segula סגולה in a larger map
‏הצגת רשומות עם תוויות הולנד. הצג את כל הרשומות
‏הצגת רשומות עם תוויות הולנד. הצג את כל הרשומות

יום שישי, 1 באוקטובר 2010

השכן ההולנדי הסגיר את אנה פרנק

ב-4 באוגוסט 1944, כתוצאה מהלשנה של אחד משכניה ההולנדים, נודע לגרמנים על הסתתרותה של המשפחה. המשטרה הגרמנית, מלווה במשתפי פעולה הולנדים, פרצה לדירה ולמקום המחבוא. השוטרים בזזו את דברי הערך, ניערו תיקים ואז נפלו כתבי אנה על הרצפה. כך נשארו רשימותיה של אנה בבית האחורי. המסתתרים נשלחו תחילה למחנה וסטרבורק ומשם במשלוח האחרון לאושוויץ.

אדית פרנק, אמה של אנה, נפטרה באושוויץ מתשישות ורעב.
מר ואן דאן מצא את סופו בתאי הגז.
כאשר הכוחות הסובייטיים התקרבו אל אושוויץ, היה פטר ואן דאן בין אלו שנלקחו מאושוויץ למאוטהאוזן שבאוסטריה. הוא נפטר ב-5 במאי 1945 (שלושה ימים בלבד לפני השחרור).
מר דוסל נפטר בנוינגמה.
בסוף אוקטובר נשלחו אנה ומרגוט למחנה ברגן-בלזן, מחנה שנתמלא עד אפס מקום בעצורים שפונו ממחנות אחרים. אנה ומרגוט חלו בטיפוס ומתו זו אחר זו במרץ 1945.
גברת ואן דאן נפטרה בברגן-בלזן.
אוטו פרנק אביה של אנה, שוחרר מאושוויץ בידי הכוחות הרוסיים ביוני 1945. הוא שב להולנד וחי שם עד שנת 1953. לאחר מכן השתקע בבזל ונישא בשנית לניצולת שואה. הוא נפטר ב-19 באוגוסט 1980.
כך התברר לאוטו פרנק שהוא נשאר השריד האחרון. מיפ, עוזרת הבית בעת התחבאותם, מסרה לו את היומן, שאותו מצאה אחרי שאנה נלקחה בידי הגרמנים. לאחר שנועץ בידידים החליט אוטו פרנק להוציא לאור את יומנה של בתו. הוא פורסם בשנת 1947 בשם "הבית האחורי", שם שבחרה לו אנה פרנק עצמה. הספר תורגם ליותר מחמישים שפות, הומחז, הוסרט לקולנוע ולטלוויזיה, והועלה בתיאטראות ברחבי העולם.





יום רביעי, 30 בדצמבר 2009

כלי מיטה מעוטרים מאם שנספתה

פרופ' שאול פרידלנדר נולד ב-1932 בפראג למשפחה יהודית מתבוללת. עם כיבוש צ'כיה על ידי הנאצים ב-1939 ניסו הוריו לברוח אבל לא הצליחו. כשהיה בן שמונה הם הצליחו להיכנס לצרפת. לפני שנשלחו למחנות ההשמדה הם מסרו אותו למנזר של נזירות קתוליות, וכך ניצל.
פרידלנדר גדל במנזר בזהות נוצרית. כשהיה בן 15, זמן קצר לפני טקס משיחתו לכומר, הוא נשלח לשיחת חיזוק עם בישוף בכיר בעיר אחרת, שם הובהר לו מה המשמעות של להיות כומר שמוצאו ממשפחה יהודית. פרידלנדר ידע על עברו כיהודי, אבל לא ידע דבר מעבר לכך.
"בעקבות השיחה הוא החליט לחזור ליהדות", אומר יניב. "הוא יצר קשר עם הסוכנות היהודית, זו העבירה אותו לפאריס, ובמשך שנה חי עם משפחה אומנת יהודית דתית ולמד בתיכון. ב-48', כשפרצה מלחמת העצמאות, הוא רצה להילחם. בתנועת 'הבונים' אמרו שהוא צעיר מדי, אז הוא הלך לבית"ר ואמר שהוא בן 17, וכך העלו אותו על 'אלטלנה' והוא הגיע לארץ".
פרידלנדר לימד היסטוריה באוניברסיטת תל אביב וכיום הוא חי רוב הזמן בקליפורניה ומלמד היסטוריה באוניברסיטת קליפורניה. הוא נשוי לחגית ולהם שני בנים ובת וכמה נכדים.
למאמר המלא בהארץ


בהרצאה שנשא ביד ושם במלאת 70 שנה לפרוץ מלחמת העולם השניה עמד על הקשר בין הקושי של היטלר להגיע לניצחון והתגברות האנטישמיות בכל אירופה. הוא מדגים את הולנד כמדינה שהאנטישמיות בה גברה בעת שצבא גרמניה התקשה להשיג את הניצחון ברוסיה.



יום שני, 14 בדצמבר 2009

שואת יהודי הולנד מיתוס מול מציאות

בתודעה ההיסטורית החמקמקה של הציבור הרחב, עדיף היה להיות יהודי בהולנד מאשר בפולין, כי מכל מדינות אירופה, הפולנים היו אנטישמים בצורה רצחנית ובקצה השני של הקשת נמצאו ההולנדים, שלא הראו אנטישמיות בולטת והיהודים חיו שם בשלום זה 340 שנה עד הפלישה הנאצית.
התודעה הזו מסתמכת על מיתוס, שבעיקר טיפחו ההולנדים, על עמידות הגבורה שלהם מול הגרמנים ויחסם האצילי כלפי היהודים. מיתוס שהחל להתפורר עם פרסום יומנה של אנה פרנק.
היום ידוע כי 75% מיהדות הולנד נכחדה בשואה, שיעור גדול מכל מדינות אירופה, שלא רק עורר מהומה בהולנד כשנודעו המספרים האמיתיים אלא חייב אותם לבחינה עצמית כיצד יתכן החורבן הזה?
ז`אק פרסר, היסטוריון יהודי מוכשר ששרד את המלחמה הודות לחבריו שהסתירוהו ודאגו לצרכיו במשך שנתיים, נתבקש ע"י הממשלה ההולנדית לחקור את פרשת ההכחדה.
את תוצאות החקירה הוא פרס במחקר שעורר סערה קשה בהולנד. תוצאות מחקר זה הוא מגולל גם בנובלה "ליל הז`ירונדינים", שהיא סיפורו של ז`אק סואסו רודריגז באותה המידה שהיא גם סיפורה של יהדות הולנד הנכחדת.
אי אפשר להבין את הספר ללא רקע על מהלך העניינים ההיסטורי בהולנד.
קרא יותר בבלוג של siv30
קישורים
תולדות השואה בהולנד - אמיר השכל - קובץ PDF להורדה

יום שבת, 12 בדצמבר 2009

זיכרון השואה בספר

במהלך המלחמה החליפו אברהם ואיבון חזן, הוריה של מרים, עשרים כתובות. מרים: אבי היה יליד הולטן, כפר קטן במזרח הולנד, והוא שכנע את הוריה של אמי להסתתר שם. מודיע הולנדי בן הכפר הלשין על סבי וסבתי. שוטרים הולנדים הוציאו אותם בברוטליות מהבית. סבי, שלא היה בקו הבריאות, שכב על אלונקה, וכך הוצא מהמחבוא. אמי ואבי צפו במתרחש. להם עוד היה רשיון להסתובב בחופשיות בכפר. רגע לפני שנלקחה ביקשה סבתי מאבי: 'תבטיח לי שלעולם תישאר עם איבון, יהיה מה שיהיה'. אבי הבטיח. אמי סיפרה לי שאחרי שהוריה נלקחו היא לא הצליחה להוציא הגה במשך שלושה שבועות. סיפרו שסבתי הקימה מרד קטן בסוביבור, העליבה נאצי, ונורתה למוות. גם על סבי סיפרו ניצולים שאמר לנאצים 'אתם חזירים' רגע לפני שנורה.
כשאמי היתה בחודשים הראשונים להריוני, הסתתרו היא ואבי עם עוד 20 יהודים במרתף טחוב באמסטרדם. אחי היה בן חצי שנה, וכל הזמן החזיקו לו יד על הפה כדי שלא יבכה. בין היהודים היו פרופסורים ודוקטורים, וכשאמי גילתה להם שהיא בהריון, החליט הוועד שאבי ואמי צריכים לעזוב. הורי יצאו לרחוב ללא ניירת, זו היתה סכנת מוות. שנים רבות שמרתי טינה לאותם יהודים. היום אני מבינה שמשפחה כזו יכולה לסכן את עשרים האנשים שהסתתרו.


גרינפלד, שושי. "זיכרון השואה בספר". זיכרון השואה בספר. 12/12/09
<
http://www.docostory.com/np_heb03.html>.

יום רביעי, 2 בדצמבר 2009

Goodbye Holland

זהו סרט מזעזע שמגלה את האמת הכואבת אודות אדישות ושיתוף פעולה עם הנאצים במלחמת העולם השניה בהולנד ש-75% מיהודיה ניספו.
זהו סיפור אודות משפחה הולנדית צעירה שחמדה את דירת המחבוא של משפחה יהודית ב Varsseveld והסגירה אותם לנאצים. הם גורשו וניספו בתאי הגאזים באושוויץ.
A shocking film, uncovering the painful truth about indifference to, and collaboration with the Nazis in WWII, when 75 percent of the Jews in the Netherlands were annihilated.

After a lengthy quest, Willy Lindwer unravels the truth about the betrayal of his aunt and uncle, who went into hiding in the eastern village of Varsseveld. They and six others were betrayed by a young family who coveted the apartment where some of them were in hiding. The family received a 75-guilder-reward for their pains, and the aunt and uncle were gassed in Auschwitz.
Together with the internationally renowned Dutch writer Harry Mulisch, Lindwer delves into the history of Lipmann-Rosenthal (LIRO). This bank plundered Jewish assets during the war and used the money to fund the Nazi murder machine, and Mulisch's own father, an Austrian who took Dutch citizenship, was one of its directors during the occupation. Mulisch had a Jewish mother, who divorced his father before the war. For the first time, Mulisch talks openly and at length to the camera about his father's role.

This investigation into the dark past explains why Anne Frank and 100,000 other Dutch Jews were deported.




יום ראשון, 29 בנובמבר 2009

ועידת אוויאן

ועידת אוויאן היא ועידה שהתכנסה בעיר אוויאן (Évian-les-Bains) שבצרפת ב-6 ביולי 1938, לדיון בבעיית הפליטים היהודים ופליטים אחרים, בעיקר כתוצאה מסיפוח אוסטריה על ידי גרמניה הנאצית.

הסיבות לכינוסה של הוועידה
זרם המהגרים שביקשו להיכנס לארצות הברית יצר לחץ על רוזוולט לשנות את חוקי ההגירה הנוקשים שחוקק לצורך יציאה מהמשבר הכלכלי. רוזוולט, שלא רצה בכך, ניסה להימנע מהלחצים על ידי מציאת פתרון לפליטים היהודים והפנייתם ליעדים אחרים מארצות הברית, ולצורך כך יזם את הוועידה. סיבה נוספת לכך היא הטענות שהופנו לארצות הברית ממדינות שונות על כך שאינה עושה דבר כדי לסייע ליהודים במצוקתם.
מטרת הוועידה
חוקי נירנברג שנחקקו ב-1935 הפכו את יהודי גרמניה לנרדפים, ללא אזרחות, במדינתם שלהם. עד 1938, 150,000 מתוך 600,000 יהודי גרמניה נמלטו ממנה. רובם לארץ ישראל. במרס 1938 נוספו 200,000 יהודי אוסטריה לנרדפים בעקבות האנשלוס הגרמני על אוסטריה. מכסות ההגירה של הבריטים והאמריקאים מנעו מרובם לצאת את ארצם והפליטים היהודים לא מצאו מדינות אחרות המוכנות לקלוט אותם.
את הוועידה יזם נשיא ארצות הברית, פרנקלין דלאנו רוזוולט, והשתתפו בה נציגים ממדינות אירופה ואמריקה. בוועידה השתתפו נציגים של 32 מדינות ו-24 ארגונים התנדבותיים אשר דנו בהגירת המונים (בעיקר יהודים) מגרמניה ומאוסטריה למקומות אחרים באירופה ובעולם. עיקר יוזמתו של רוזוולט באה על מנת להוריד את הלחצים שהופעלו עליו לגבי הפליטים היהודים ולהראות כי ארצות הברית פועלת למענם, בניגוד לשמועות שפורסמו עליה.
כבר בתחילת הוועידה, בנאום הפתיחה של נציגו האישי של הנשיא רוזוולט, מיירון טיילור, שבו לא הזכיר את הבעיה המיוחדת של הפליטים היהודים, היה ניתן לראות כי הוועידה לא תחולל שינוי מהותי:
עמדת המדינות שהשתתפו בוועידה
נציגי הוועידה הצהירו כי אכן יש למצוא ליהודים מקום מחוץ לגרמניה, אך מרבית המדינות סירבו לקלוט את היהודים.
טיילור טען בנאום הפתיחה כי ארצות הברית מוכנה לקבל אליה 27,370 מהגרים מגרמניה, מאוסטריה ומצ'כוסלובקיה, במשך שנה, משמע שלא הוגדלו המכסות. בריטניה התנתה את השתתפותה בוועידה בכך שארץ ישראל לא תועלה כפתרון אפשרי לקליטת הפליטים היהודים, עקב המרד הערבי והחשש מהיווצרות מתח בארץ אם בריטניה תאשר כניסת יהודים לארץ. בריטניה טענה כי שטחי האימפריה שלה כבר צפופים ואינם מתאימים להתיישבות אירופאית. נציג צרפת טען כי צרפת כבר מלאה בפליטים ואינה יכולה לקלוט עוד, ובנוסף מצבה הכלכלי לא מאפשר לה לקלוט עוד פליטים. נציג בלגיה הצטרף לטענת צרפת. הולנד הסכימה לקבל אליה פליטים בתנאי שימשיכו ליעד אחר. אוסטרליה טענה כי קליטת הפליטים תביא להתעוררות בעיית הגזענות. מדינות דרום אמריקה טענו כי הן סובלות מאבטלה גוברת ורק הרפובליקה הדומיניקנית הצהירה שהיא מוכנה לקבל כ-100 אלף פליטים. קנדה הסכימה לקבל אך ורק פליטים שעוסקים בחקלאות וכיוון שהפליטים לא הגיעו מרקע חקלאי, הצעה זו לא הייתה רלוונטית. כל הממשלות פרט לרפובליקה הדומיניקנית לא הסכימו להגדלת המכסות ולקבלת פליטים יהודיים אל שטחן.
תוצאות הוועידה
הוועידה ננעלה כעבור תשעה ימים, ב-15 ביולי.
ועידת אוויאן לא השיגה דבר פרט להקמתה של ועדה בין-ממשלתית לענייני פליטים שלא עשתה כמעט דבר. עם פרוץ מלחמת העולם השנייה הפכו מאות אלפי הפליטים קורבן לאדישות העולם.
המדינות הדמוקרטיות הראו במפורש את חוסר רצונן לעזור לפתור את בעיית הפליטים היהודים והפליטים בכלל. כך יתנהגו המדינות גם בתקופת השואה. מטרת ארצות הברית בכינון הוועידה הייתה לגרום לרושם חיצוני שהיא מנסה למצוא פתרון לבעיה ואכן מטרה זו של ארצות הברית הושגה. כישלון הוועידה הוכיח כי העולם מדבר הרבה ופועל מעט מאוד. לא נעשה כל מאמץ רציני כדי לפתור את בעיית הפליטים היהודים.
כישלונה של ועידת אוויאן עודד את גרמניה, שראתה בסירובן של המדינות לקלוט את היהודים מעין אישור לנהוג ביהודים כרצונה. גרמניה הנאצית למדה מהוועידה כי אדישות העולם לאירועים המתרחשים על אדמתה גדולה מאוד.
חיים ויצמן צוטט לאחריה אומר כי "העולם נחלק לשנים, מקומות שליהודים אסור להתגורר בהם ומקומות שליהודים אסור להיכנס אליהם"


(ויקיפדיה)