בריטניה פוצצה ספינות מעפילים

מחקר: הצלב האדום והוותיקאן סייעו לאלפי פושעים נאצים לברוח מעונש

ספר חדש המתבסס על מסמכים שנחשפו לראשונה מגלה שהיקף העזרה לנאצים היה גדול בהרבה מהידוע עד כה

ספר חדש המקבץ ראיות ממסמכים שטרם פורסמו מגלה כי הצלב האדום והוותיקאן סייעו לאלפי פושעי מלחמה נאצים להימלט אחרי מלחמת העולם השנייה. הצלב האדום הודה אמנם בעבר כי מאמציו לסייע לפליטים אחרי המלחמה נוצלו בידי פושעי מלחמה נאצים בשל מספר הפליטים הגדול שביקשו סיוע. עם זאת, המחקר החדש, שאוגד בספר "נאצים נמלטים: כיצד נמלטו תלייניו של היטלר ממשפט", מצביע על כך שמספר פושעי המלחמה הנמלטים היה גבוה בהרבה ממה שהיה ידוע בעבר.
קרא עוד בהארץ מה-26.05.11

משלוח הילדים - קינדר טרנספורט

סרט שעשה דני בר ניב על ניצול שואה היום תושב נווה מונוסון ואז ילד בן 8 בערך ועל בריטי שהציל מאות ילדים בצכיה עם כניסת הנאצים לסודטים ושלח אותם ללנדון. אחיו הופרד ממנו ושרד והם נפגשו בארץ לאחר הרבה שנים. הסיפורהרבה יותר מורכב מהסרט שמרגש גם כך.






.

אקסודוס

'יציאת אירופה תש"ז - אקסודוס 1947' נחשבת ובצדק לאנית הדגל של מבצע ההעפלה - סיפורה הוא הדרמטי, המפורסם ורב התהודה שבכל עלילות העליה הבלתי ליגאלית.

במבצע בריחה דרמטי ב-11 ביולי 1947 התחמקה האניה מנמל סט שבצרפת כאשר על סיפונה 4530 ניצולי שואה שהגיעו ממחנות עקורים בגרמניה ואוסטריה. האניה, עם צוות של מתנדבים יהודיים מאמריקה ומלווים ארץ-ישראליים מהפלי"ם והמוסד, עשתה את דרכה לארץ תוך מעקב צמוד ומסיבי של הצי הבריטי. מפקד האניה היה יוסי הראל,רב-החובל היה יצחק ("אייק") אהרונוביץ, והמלווים היו מיכה פרי, צבי ("מירי") כצנלסון, סימה שמוקלר וה'גידעונים' עזריאל ענב ומקס כהן.

בעימות חריף עם הבריטים מול חופי הארץ ב-18 ביולי נהרגו שני מעפילים ואיש צוות אמריקאי ונפצעו מאות. המחזה של האניה החבוטה והמעפילים הרצוצים השפיע עמוקות על חברי ועדת אונסקו"פ ותרם לגיבוש המלצותיה שהובילו בהמשך להחלטה ההיסטורית של הכ"ט בנובמבר.

הבריטים שינו את מדיניות הגירוש והחליטו על החזרת המעפילים לארץ המוצא. שלש אניות גירוש החזירו את המעפילים לצרפת ושם, מול נמל פורט-דה-בוק, התפתחה דרמה שהסעירה את דעת הקהל העולמית כאשר המעפילים סירבו בתוקף לרדת והמשיכו לשהות על האניות בתנאים קשים ביותר. אנשי פלי"ם במקום, תחת פיקודו של ניסן לויתן, פעלו יחד עם אנשי ה'מוסד' בשמירת קשר עם המעפילים, אספקתם במזון ותרופות ובעידודם להמשכת המאבק. לאחר למעלה משלשה שבועות התייאשו הבריטים מהמצב, הפנו את אניות הגירוש לאזור המבורג בגרמניה, ושם הורידו את המעפילים בכח והחזירו אותם חזרה למחנות עקורים. החזרת ניצולי השואה לארץ המרצחים השלימה את התבוסה הבריטית המוחלטת בעיני דעת הקהל הבינלאומית.

קרא עוד באתר פלים ...

ראיון אחרון עם 'אייק' - רב החובל של אקסודוס
סיפורה של ספינת המעפילים אקסודוס, מפיו של רב-החובל 'אייק' (יצחק אהרונוביץ). הדברים נכתבו בעיצומה של המערכה, ב - 31.7.1947.

טיסה אחת בשבילנו

ב- 4 בספטמבר 2003, המריא מבנה של שלושה מטוסי קרב מסוג בז (F-15) של חיה"א הישראלי מבסיס חיה"א הפולני בראדום וחלף מעל מחנה ההשמדה אושוויץ - בירקנאו. טייסי המבנה נשאו עמם דפי עד של יהודים שנספו 60 שנה בדיוק לפני המטס (4/9/1943), אותם חיפשו אנשי הצוות בהיכל השמות "ביד ושם" ערב הטיסה. במערכת הקשר שנשמעה גם על הקרקע, אמר מפקד המשלחת תא"ל אמיר אשל: "אנו טייסי חיה"א הישראלי טסים בשמי מחנה הזוועות, קמנו מאפר מיליוני הקורבנות, נושאים את זעקתם האילמת, מצדיעים לגבורתם ומבטיחים להיות מגן לעם היהודי בכלל ולארצו ישראל בפרט".

סרטו של חיים הכט עוסק בהפקרת היהודים בתקופת מלחמת העולם השניה. בנות הברית יכלו בנקל להציל אלפי יהודים, אך לא טרחו לעשות כן. בעת שהקרמטוריום באושוויץ ומסילות הברזל היו בטווח הטיסות של מטוסי בנות הברית, לא הייתה שם ולו טיסה אחת בשבילנו. טיסה שמטרתה להפציץ את התנורים והמסילות ולהפסיק את השמדת היהודים.

טיסה אחת בשבילנו - צפה בסרט המלא

ועידת אוויאן

ועידת אוויאן היא ועידה שהתכנסה בעיר אוויאן (Évian-les-Bains) שבצרפת ב-6 ביולי 1938, לדיון בבעיית הפליטים היהודים ופליטים אחרים, בעיקר כתוצאה מסיפוח אוסטריה על ידי גרמניה הנאצית.

הסיבות לכינוסה של הוועידה
זרם המהגרים שביקשו להיכנס לארצות הברית יצר לחץ על רוזוולט לשנות את חוקי ההגירה הנוקשים שחוקק לצורך יציאה מהמשבר הכלכלי. רוזוולט, שלא רצה בכך, ניסה להימנע מהלחצים על ידי מציאת פתרון לפליטים היהודים והפנייתם ליעדים אחרים מארצות הברית, ולצורך כך יזם את הוועידה. סיבה נוספת לכך היא הטענות שהופנו לארצות הברית ממדינות שונות על כך שאינה עושה דבר כדי לסייע ליהודים במצוקתם.
מטרת הוועידה
חוקי נירנברג שנחקקו ב-1935 הפכו את יהודי גרמניה לנרדפים, ללא אזרחות, במדינתם שלהם. עד 1938, 150,000 מתוך 600,000 יהודי גרמניה נמלטו ממנה. רובם לארץ ישראל. במרס 1938 נוספו 200,000 יהודי אוסטריה לנרדפים בעקבות האנשלוס הגרמני על אוסטריה. מכסות ההגירה של הבריטים והאמריקאים מנעו מרובם לצאת את ארצם והפליטים היהודים לא מצאו מדינות אחרות המוכנות לקלוט אותם.
את הוועידה יזם נשיא ארצות הברית, פרנקלין דלאנו רוזוולט, והשתתפו בה נציגים ממדינות אירופה ואמריקה. בוועידה השתתפו נציגים של 32 מדינות ו-24 ארגונים התנדבותיים אשר דנו בהגירת המונים (בעיקר יהודים) מגרמניה ומאוסטריה למקומות אחרים באירופה ובעולם. עיקר יוזמתו של רוזוולט באה על מנת להוריד את הלחצים שהופעלו עליו לגבי הפליטים היהודים ולהראות כי ארצות הברית פועלת למענם, בניגוד לשמועות שפורסמו עליה.
כבר בתחילת הוועידה, בנאום הפתיחה של נציגו האישי של הנשיא רוזוולט, מיירון טיילור, שבו לא הזכיר את הבעיה המיוחדת של הפליטים היהודים, היה ניתן לראות כי הוועידה לא תחולל שינוי מהותי:
עמדת המדינות שהשתתפו בוועידה
נציגי הוועידה הצהירו כי אכן יש למצוא ליהודים מקום מחוץ לגרמניה, אך מרבית המדינות סירבו לקלוט את היהודים.
טיילור טען בנאום הפתיחה כי ארצות הברית מוכנה לקבל אליה 27,370 מהגרים מגרמניה, מאוסטריה ומצ'כוסלובקיה, במשך שנה, משמע שלא הוגדלו המכסות. בריטניה התנתה את השתתפותה בוועידה בכך שארץ ישראל לא תועלה כפתרון אפשרי לקליטת הפליטים היהודים, עקב המרד הערבי והחשש מהיווצרות מתח בארץ אם בריטניה תאשר כניסת יהודים לארץ. בריטניה טענה כי שטחי האימפריה שלה כבר צפופים ואינם מתאימים להתיישבות אירופאית. נציג צרפת טען כי צרפת כבר מלאה בפליטים ואינה יכולה לקלוט עוד, ובנוסף מצבה הכלכלי לא מאפשר לה לקלוט עוד פליטים. נציג בלגיה הצטרף לטענת צרפת. הולנד הסכימה לקבל אליה פליטים בתנאי שימשיכו ליעד אחר. אוסטרליה טענה כי קליטת הפליטים תביא להתעוררות בעיית הגזענות. מדינות דרום אמריקה טענו כי הן סובלות מאבטלה גוברת ורק הרפובליקה הדומיניקנית הצהירה שהיא מוכנה לקבל כ-100 אלף פליטים. קנדה הסכימה לקבל אך ורק פליטים שעוסקים בחקלאות וכיוון שהפליטים לא הגיעו מרקע חקלאי, הצעה זו לא הייתה רלוונטית. כל הממשלות פרט לרפובליקה הדומיניקנית לא הסכימו להגדלת המכסות ולקבלת פליטים יהודיים אל שטחן.
תוצאות הוועידה
הוועידה ננעלה כעבור תשעה ימים, ב-15 ביולי.
ועידת אוויאן לא השיגה דבר פרט להקמתה של ועדה בין-ממשלתית לענייני פליטים שלא עשתה כמעט דבר. עם פרוץ מלחמת העולם השנייה הפכו מאות אלפי הפליטים קורבן לאדישות העולם.
המדינות הדמוקרטיות הראו במפורש את חוסר רצונן לעזור לפתור את בעיית הפליטים היהודים והפליטים בכלל. כך יתנהגו המדינות גם בתקופת השואה. מטרת ארצות הברית בכינון הוועידה הייתה לגרום לרושם חיצוני שהיא מנסה למצוא פתרון לבעיה ואכן מטרה זו של ארצות הברית הושגה. כישלון הוועידה הוכיח כי העולם מדבר הרבה ופועל מעט מאוד. לא נעשה כל מאמץ רציני כדי לפתור את בעיית הפליטים היהודים.
כישלונה של ועידת אוויאן עודד את גרמניה, שראתה בסירובן של המדינות לקלוט את היהודים מעין אישור לנהוג ביהודים כרצונה. גרמניה הנאצית למדה מהוועידה כי אדישות העולם לאירועים המתרחשים על אדמתה גדולה מאוד.
חיים ויצמן צוטט לאחריה אומר כי "העולם נחלק לשנים, מקומות שליהודים אסור להתגורר בהם ומקומות שליהודים אסור להיכנס אליהם"

קישורים
נאומו של נציג ארצות הברית בוועידת אוויאן למען הפליטים, באתר "דעת"
יהודים למסירה בזיל הזול - מי מעוניין ?, באתר "עלומים"
ארוין בירנבאום, הועידה הגורלית ביותר בהיסטוריה היהודית, נתיב (באנגלית)

(ויקיפדיה)

ועידת ברמודה

ועידה בריטית-אמריקאית בשאלת הפליטים היהודיים, אשר התקיימה באי ברמודה באפריל 1942 - כאשר המתחולל באירופה היה ידוע לפרטיו בעולם החופשי.

את הוועידה יזמה ממשלת בריטניה, כמכשיר לניטרול הדרישה הגוברת בדעת הקהל לסייע ליהודי אירופה ההולכים ונטבחים. מיקומה נקבע ביד משרד החוץ האמריקני, כדרך לצמצם ככל האפשר את הסיקור התקשורתי שלה – שכם שתי המדינות התכוונו מראש שהוועידה בכישלון חרוץ. שני הצדדים נמנעו במכוון מלדון בצורה ספציפית ברדיפת היהודים; הוציאו מכלל חשבון את ההגירה לארץ ישראל; החליטו שלא לדון באפשרות של משא ומתן עם גרמניה על הצלת יהודים; קבעו מראש (בצורה שיקרית) שאין אוניות שיוכלו להעביר פליטים; וסירבו לדון אפילו בהעברת מזון לאסירי המחנות. למעשה, ערב כינוסה של הוועדה היה החייאתה המדומה של הוועדה הבין-ממשלתית לענייני פליטים, והחלטה להקמתה מחנה בצפון אפריקה אליו יועברו 630 פליטים שכבר מצאו מקלטו בשווייץ וספרד.

ועידת ברמודה היתה הגילוי הבולט ביותר של ציניות ואדישות כלפי גורל היהודים מצד הדמוקרטיות הגדולות והחשובות ביותר בעולם.
(דעת - אנציקלופדיה יהודית)

תעודה מס' 36

ועידת ברמודה – סיכומי המלצות (4.43)
1. שלא תעשה שום פנייה להיטלר למען שחרורם של פליטים פוטנציאליים מגרמניה או מטריטוריות הכבושות בידי הגרמנים ; אלא שהועדה הבין ממשלתית תקח את השאלה בחשבון במקרה שהתנאים ישתנו בתאריך מאוחר יותר.
2. שממשלות ארה"ב והממלכה המאוחדת יתיעצו ביחד, מתוך תקוה לפעולה מידית להשיג את השימוש באוניות נייטרליות למען העברת פליטים ; את התפקיד הזה תטיל על עצמה הועדה הבין ממשלתית לאחר שיותקן המנדט שלה.
3. שהרשויות הבריטיות יעיינו בשאלה של הכנסת פליטים לקירינייקה.
4. שממשלות ארה"ב והממלכה המאוחדת ימשיכו במו"מ שלהן עם הממשלה הספרדית למען שחרור מספרד של הפליטים הצרפתיים ושל הנתינים מבנות הברית שהתקבלו לשרות בכוחות המזוינים. אם דבר זה לא יצליח, להעביר את שתי הקטגוריות הללו [לטיפולה] של הועדה הבין ממשלתית.
5. שממשלות הממלכה המאוחדת וארה"ב ישקלו את ההצעות בקשר לפליטים בספרד, שלא מכוסים ע"י ההמלצות הקודמות, כולל :
א. [מתן] רשות כניסה לחלק מהקבוצה לארה"ב בהתחשב בצרכים החוקיים והבטחוניים.
ב. הענקת סרטיפיקטים של רשות כניסה לפלסטינה (בחירת [המועמדים] בידי נציג הסוכנות היהודית, או באם לא ניתן להכניס אותות לספרד, ע"י הנציג הנמצא שם מטעם ה"ג’וינט").
ג. הוצאתם למגורים זמניים בצפון אפריקה, כפוף לשיקולים הצבאיים.
ד. רשות כניסה לקבוצה מוגבלת לג’מייקה.
ה. רשות כניסה מוגבלת נוספת לממלכה המאוחדת.
6. שממשלות ארה"ב והממלכה המאוחדת יפנו לוועד הלאומי הצרפתי כדי להשיג חוות דעת חיובית להצעה להכניס פליטים למדגסקר.
7. שממשלות ארה"ב והממלכה המאוחדת יאמצו ויאיצו בממשלות בנות הברית האירופיות שיאמצו הצהרה משותפת על החזרת הפליטים לבתיהם לאחר המלחמה.
8. שהועדה הבין ממשלתית תתבקש לשנות את המנדט שלה.
9. שהחברות בועדה הבין ממשלתית תורחב.
10. שידאגו להשיג קרנות ציבוריות ופרטיות שיספיקו לפעולתה של הועדה הבין ממשלתית.

ה’ הימלר