.

View Segula סגולה in a larger map
‏הצגת רשומות עם תוויות בולגריה. הצג את כל הרשומות
‏הצגת רשומות עם תוויות בולגריה. הצג את כל הרשומות

יום חמישי, 19 בנובמבר 2009

דימיטר פשב, הצלת 50,000 יהודי בולגריה

דימיטר פשב היה דיפלומט בולט בבולגריה בתקופה שלפני מלחמת העולם השניה ובתקופת המלחמה,. ב-1936 כהן כשר המשפטים , והיה שותף לכינון הברית עם גרמניה הנאצית, בתקווה להשיג חזרה את השטחים בבלקן שאבדו לבולגריה במלחמות ב-1912-1913.
במרץ 1943 נודע לו שממשלת בולגריה מתכוונת להסגיר לגרמנים 8,000 יהודים מהעיר קיוסטנדיל שעל גבול מקדוניה. היהודים שיוסגרו יגורשו למחנות ההשמדה. פשב החליט למנוע את מעשה ההסגרה. הוא אסף כמה מחברי הפרלמנט ויחד מהרו למשרדו של שר הפנים גברובסקי, שם תבעו ממנו נמרצות לבטל את ההסגרה. אחרי עימות דרמטי הסכים גרבובסקי לדחות את הגירוש. פשב, בעצמו, התקשר למשטרה המקומית כדי לוודא שההוראה החדשה אכן תבוצע.
פשב לא הסתפק בפעולה זו ונצל את מעמדו כסגן יושב ראש הפרלמנט להוקיע בפומבי את מדיניות הגירושים. הוא החתים ארבעים מחברי הפרלמנט על עצומה הקוראת למלך ולממשלה הבולגרית שלא להרשות את המשך גירוש אזרחי בולגריה היהודים למחנות ההשמדה.
המחאה הציבורית שהתעוררה בעקבות פעולתו של פשב מנעה את הגשמת התכנית לגירוש 50,000 יהודים למחנות ההשמדה. פשב לעומת זאת נענש, והועבר מתפקידו כסגן יושב ראש הפרלמנט. אחרי המלחמה הועמד לדין בגלל שהיה שותף בממשלה הפרו-גרמנית. העובדה שפעל להצלת יהודי ארצו השפיעה על החלטת בית המשפט להקל בעונשו, והוא שוחרר אחרי שנת מאסר אחת.
ב- 1973 נפטר פשב אחרי שבינואר באותה שנה העניק לו יד ושם את אות חסידי אומות העולם בשל פעילותו להצלת יהודי בולגריה תוך כדי סיכון עצמו.
(יד ושם)



קישורים








Dimitar Peshev, rescuer of the Bulgarian Jews

השועל הבלקני - על חלקה של בולגריה בהשמדת היהודים

‫נסים יושע‬
‫באולמות המעופשים של בית החרושת למוצרי טבק 'מונופול' בסקופיה בירת מקדוניה, סמוך‬ ‫למסילת הברזל המובילה צפונה בלגרד ומשם מזרחה עד למחנה ההשמדה טרבלינקה,‬ ‫הצטופפו במרס 1943 כ- 7,000 יהודים שהובאו מהערים סקופיה, מונסטיר, שטיפ ועיירות‬ ‫אחרות במקדוניה לקראת שילוחם להשמדה. משפחות משפחות שכבו על דרגשי העץ, שנבנו‬ ‫בעוד מועד בשלוש קומות לאורך האולמות הענקיים. בכי קורע לב של תינוקות וילדים רעבים‬ ‫וצמאים התערבב בזעקות ובאנחות של חולים, זקנים ותשושים שביכו את כאבם ואת מר‬ ‫גורלם.‬

‫ב- 11 במרס ב- 06:00 בבוקר נצטוו כל יהודי מקדוניה לעזוב את בתיהם ולקחת עמם מטענים‬ ‫אישיים בלבד. שלג כיסה את פני הארץ. בקור מקפיא צעדו אלפי גברים, נשים וילדים לעבר‬ ‫תחנת הרכבת. שם הוטענו על קרונות משא, שהוכנו על ידי הבולגרים בעוד מועד לצורך‬ ‫שילוחם להשמדה. מדרום למקדוניה רוכזו לפני כן, ב- 4 במרס, כ- 4,000 היהודים שגרו‬ ‫בתראקיה, ואליהם צורפו כמה מאות מיהודי העיר הסרבית פירוט. אלה הוסעו ברכבות‬ ‫פתוחות ובתנאים לא אנושיים לעיר הגבול הבולגרית לום השוכנת על גדת הדנובה. שם‬ ‫המתינו להם ארבע ספינות שהושטו ב- 12 וב- 22 במרס לאורך הדנובה לקטוביץ, ומשם‬ ‫לטרבלינקה. רק שלוש ספינות הגיעו ליעדן. הרביעית הוטבעה על ידי הגרמנים סמוך לווינה,‬ ‫וכל המוסעים בה נספו במימי הדנובה.‬

‫מדהים עד כמה גילו הבולגרים בעניין זה כושר ארגון למופת: תוך ימים ספורים ערכו מפקד‬ ‫ורשימות שמיות מדויקות בגרמנית ובבולגרית של כל המיועדים לגירוש לפי משפחות, גילים,‬ ‫עיסוקים וכיו"ב. כמו כן ערכו הבולגרים רשימות מפורטות של הרכוש שהוחרם והועבר לאוצר‬ ‫הבולגרי, ארגנו את אמצעי התחבורה הנחוצים - רכבות וכלי שיט, הכינו את מקומות ריכוזם‬ ‫של המגורשים לפני שילוחם להשמדה ותיאמו הכול עם בני בריתם הגרמנים.‬


גירוש יהודי מאקדוניה

קרא עוד ביד ושם...

יום רביעי, 11 בנובמבר 2009

גירוש יהודי תראקיה - בולגריה


לאחר חצות הלילה, פקדו‬ ‫חוליות של שוטרים מקומיים בפיקוד בולגרי את בתי היהודים בערים דרמה, קבלה, קסנטי, ‫סרס וג'ימרג'ינה, ולאחר התראה קצרה הוציאו אותם מבתיהם וריכזו אותם במחסני הטבק, ‬‫הריקים בעונה זו של השנה. סך הכול רוכזו 4,058 יהודים, שלא גילו כל התנגדות ולא ניסו‬ ‫לברוח, בהאמינם, כפי שנמסר להם, שמגלים אותם לבולגריה בדרכם לארץ ישראל. שכניהם ‬‫התראקים גילו אהדה למצבם, קיבלו מהם לשמירה את חפצי הערך וציידו אותם לדרך. יותר‫מכך לא ניתן לעשות באותן נסיבות. לאחר ימים מספר הגיעו המגורשים לבולגריה. כ- 2,500‬ ‫מהם רוכזו במחסני הטבק בגורנה דג'ומיה, וכ- 1,500 בעיר דופניצה. לאחר שבועיים נוספו‬ ‫עליהם 188 יהודי פירוט, שסופחה יחד עם מקדוניה לבולגריה, מיוגוסלביה.‬
‫יהודי פירוט לא זכו ליחס דומה מצד שכניהם הסרבים. לצד מחוות אנושיות מצד בודדים‬ ‫מקרב בני עירם, השתתפו רבים מאנשי פירוט ואיכרי הסביבה במעשי גזל וביזה של רכוש‬ ‫המגורשים, ואליהם נלוו מעשי אונס והתנהגות אכזרית מצד השוטרים הבולגרים. במקביל‬ ‫פנה הנציב לענייני יהודים אלכסנדר בלב לראשי הערים, וביקשם לפרסם מכתבי הוקרה ‫ותודה ספונטניים של אזרחי המקום על מבצע הגירוש.‬
‫תנאי הנסיעה והצפיפות, הרעב והצמא, המחלות והקור העז ברכבות המשא ובמחנות‬ ‫המעצר בדרום בולגריה ובנמל היציאה של לום שעל הדנובה, היו קשים ובלתי נסבלים. מאות‬ ‫חלו ועשרות נפטרו מקור, מתת תזונה ומתנאים סניטריים ירודים במהלך המעצר והמסע‬ ‫המתיש. המסע נמשך שלושה שבועות ביבשה ושבועיים נוספים בהפלגה בדנובה, על ארבע ‫מעבורות נהר רעועות, עד וינה. ושוב, ברכבות משא מווינה לקטוביץ שבפולין ועד למחנה‬ ‫המוות בטרבלינקה.‬
(יד ושם)

גירוש יהודי דרמה, קבלה, קסנטי, ‫סרס וג'ימרג'ינה