.

View Segula סגולה in a larger map
‏הצגת רשומות עם תוויות בלגיה. הצג את כל הרשומות
‏הצגת רשומות עם תוויות בלגיה. הצג את כל הרשומות

יום שישי, 1 באוקטובר 2010

כך הקריבה בלגיה את יהודיה


השאלה הראשונה שצריכה להישאל היא למה זה לקח כל כך הרבה זמן. לפני כשלושה שבועות, 62 שנה אחרי תום מלחמת העולם השנייה, פירסמה ועדת היסטוריונים שמונתה על ידי ממשלת בלגיה, דו”ח מקיף על חלקן של הרשויות ברדיפת היהודים ובגירושם בזמן המלחמה. במלים אחרות, הוועדה מונתה כדי לחקור את היקף שיתוף הפעולה של המדינה הבלגית עם גרמניה הנאצית.

“מרבית הבלגים אינם מודעים לחומרת הרדיפות שעברו יהודי המדינה”, נכתב בהחלטת הסנאט הבלגי מאוקטובר 2002 בדבר הקמת הוועדה. “מדוע היתה צריכה לחלוף חצי מאה כדי לדון בחלק הזה של עברנו? זהו תפקידו של הסנאט לשמר את זיכרון רצח העם, בהסתמך על עובדות שאינן ניתנות לערעור. זוהי חובתנו כלפי הדורות הבאים”.


Teachers escort children from the Nos Petits Jewish kindergarten on an excursion

Date: 1942 - 1945
Locale: Brussels, [Brabant] Belgium; Bruxelles
Credit: United States Holocaust Memorial Museum, courtesy of Olivia Mattis
Copyright: United States Holocaust Memorial Museum

יום ראשון, 29 בנובמבר 2009

ועידת אוויאן

ועידת אוויאן היא ועידה שהתכנסה בעיר אוויאן (Évian-les-Bains) שבצרפת ב-6 ביולי 1938, לדיון בבעיית הפליטים היהודים ופליטים אחרים, בעיקר כתוצאה מסיפוח אוסטריה על ידי גרמניה הנאצית.

הסיבות לכינוסה של הוועידה
זרם המהגרים שביקשו להיכנס לארצות הברית יצר לחץ על רוזוולט לשנות את חוקי ההגירה הנוקשים שחוקק לצורך יציאה מהמשבר הכלכלי. רוזוולט, שלא רצה בכך, ניסה להימנע מהלחצים על ידי מציאת פתרון לפליטים היהודים והפנייתם ליעדים אחרים מארצות הברית, ולצורך כך יזם את הוועידה. סיבה נוספת לכך היא הטענות שהופנו לארצות הברית ממדינות שונות על כך שאינה עושה דבר כדי לסייע ליהודים במצוקתם.
מטרת הוועידה
חוקי נירנברג שנחקקו ב-1935 הפכו את יהודי גרמניה לנרדפים, ללא אזרחות, במדינתם שלהם. עד 1938, 150,000 מתוך 600,000 יהודי גרמניה נמלטו ממנה. רובם לארץ ישראל. במרס 1938 נוספו 200,000 יהודי אוסטריה לנרדפים בעקבות האנשלוס הגרמני על אוסטריה. מכסות ההגירה של הבריטים והאמריקאים מנעו מרובם לצאת את ארצם והפליטים היהודים לא מצאו מדינות אחרות המוכנות לקלוט אותם.
את הוועידה יזם נשיא ארצות הברית, פרנקלין דלאנו רוזוולט, והשתתפו בה נציגים ממדינות אירופה ואמריקה. בוועידה השתתפו נציגים של 32 מדינות ו-24 ארגונים התנדבותיים אשר דנו בהגירת המונים (בעיקר יהודים) מגרמניה ומאוסטריה למקומות אחרים באירופה ובעולם. עיקר יוזמתו של רוזוולט באה על מנת להוריד את הלחצים שהופעלו עליו לגבי הפליטים היהודים ולהראות כי ארצות הברית פועלת למענם, בניגוד לשמועות שפורסמו עליה.
כבר בתחילת הוועידה, בנאום הפתיחה של נציגו האישי של הנשיא רוזוולט, מיירון טיילור, שבו לא הזכיר את הבעיה המיוחדת של הפליטים היהודים, היה ניתן לראות כי הוועידה לא תחולל שינוי מהותי:
עמדת המדינות שהשתתפו בוועידה
נציגי הוועידה הצהירו כי אכן יש למצוא ליהודים מקום מחוץ לגרמניה, אך מרבית המדינות סירבו לקלוט את היהודים.
טיילור טען בנאום הפתיחה כי ארצות הברית מוכנה לקבל אליה 27,370 מהגרים מגרמניה, מאוסטריה ומצ'כוסלובקיה, במשך שנה, משמע שלא הוגדלו המכסות. בריטניה התנתה את השתתפותה בוועידה בכך שארץ ישראל לא תועלה כפתרון אפשרי לקליטת הפליטים היהודים, עקב המרד הערבי והחשש מהיווצרות מתח בארץ אם בריטניה תאשר כניסת יהודים לארץ. בריטניה טענה כי שטחי האימפריה שלה כבר צפופים ואינם מתאימים להתיישבות אירופאית. נציג צרפת טען כי צרפת כבר מלאה בפליטים ואינה יכולה לקלוט עוד, ובנוסף מצבה הכלכלי לא מאפשר לה לקלוט עוד פליטים. נציג בלגיה הצטרף לטענת צרפת. הולנד הסכימה לקבל אליה פליטים בתנאי שימשיכו ליעד אחר. אוסטרליה טענה כי קליטת הפליטים תביא להתעוררות בעיית הגזענות. מדינות דרום אמריקה טענו כי הן סובלות מאבטלה גוברת ורק הרפובליקה הדומיניקנית הצהירה שהיא מוכנה לקבל כ-100 אלף פליטים. קנדה הסכימה לקבל אך ורק פליטים שעוסקים בחקלאות וכיוון שהפליטים לא הגיעו מרקע חקלאי, הצעה זו לא הייתה רלוונטית. כל הממשלות פרט לרפובליקה הדומיניקנית לא הסכימו להגדלת המכסות ולקבלת פליטים יהודיים אל שטחן.
תוצאות הוועידה
הוועידה ננעלה כעבור תשעה ימים, ב-15 ביולי.
ועידת אוויאן לא השיגה דבר פרט להקמתה של ועדה בין-ממשלתית לענייני פליטים שלא עשתה כמעט דבר. עם פרוץ מלחמת העולם השנייה הפכו מאות אלפי הפליטים קורבן לאדישות העולם.
המדינות הדמוקרטיות הראו במפורש את חוסר רצונן לעזור לפתור את בעיית הפליטים היהודים והפליטים בכלל. כך יתנהגו המדינות גם בתקופת השואה. מטרת ארצות הברית בכינון הוועידה הייתה לגרום לרושם חיצוני שהיא מנסה למצוא פתרון לבעיה ואכן מטרה זו של ארצות הברית הושגה. כישלון הוועידה הוכיח כי העולם מדבר הרבה ופועל מעט מאוד. לא נעשה כל מאמץ רציני כדי לפתור את בעיית הפליטים היהודים.
כישלונה של ועידת אוויאן עודד את גרמניה, שראתה בסירובן של המדינות לקלוט את היהודים מעין אישור לנהוג ביהודים כרצונה. גרמניה הנאצית למדה מהוועידה כי אדישות העולם לאירועים המתרחשים על אדמתה גדולה מאוד.
חיים ויצמן צוטט לאחריה אומר כי "העולם נחלק לשנים, מקומות שליהודים אסור להתגורר בהם ומקומות שליהודים אסור להיכנס אליהם"


(ויקיפדיה)

יום חמישי, 19 בנובמבר 2009

בלגיה תשלם פיצויים לניצולי שואה

110 מיליון יועברו לפיצויים לניצולים, קרובי קורבנות ולקידום זכר השואה
ממשלת בלגיה והבנקים הבלגיים הסכימו אתמול (שלישי) לשלם פיצויים בסך 110 מיליון יורו לניצולי שואה, למשפחות נספים ולקהילה היהודית. פעילים למען פיצויים לנפגעי השואה קידמו בברכה את ההחלטה, לפצות את אלה שרכושם ונכסיהם בבלגיה נבזזו על ידי הנאצים בתקופת מלחמת העולם השניה.
...
הבכירים הבלגים שיתפו פעולה ברדיפת יהודים
ההחלטה הבלגית התקבלה לאחר עשר שנים של בחינה עצמית בחברה הבלגית וחקירה מדוקדקת של ראיות, קלושות לפעמים, שנותרו מאותן שנים סוערות. בשנה שעברה התנצל ראש הממשלה גי ורהופשטאט על מעורבות השלטונות הבלגיים בגירוש יהודי המדינה למחנות השמדה נאציים. לאחר הפלישה הגרמנית במאי 1940 נמלטה הממשלה הבלגית לבריטניה, אך השאירה הוראות לעובדי המדינה שנשארו לשתף פעולה עם הגרמנים כדי שלא יהיו הפרעות בחיי האזרחים ולמנוע את קריסת הכלכלה. כתוצאה מכך, רבים מהבכירים הבלגים שיתפו פעולה ברדיפת היהודים, אם כי המחתרת החזקה הצליחה להציל יהודים רבים יותר מאשר בהרבה מהמדינות שנכבשו על ידי הגרמנים.
קרא עוד בהארץ...

יום שבת, 14 בנובמבר 2009

1943 השנה האבודה

זה שנים שז'קי ברקן מנסה למצוא את שנת 1943 החסרה בחייו, שנה שבה הוסתר בתקופת המלחמה כילד קטן בבלגיה אצל אנשים אנונימיים. כל אשר ז'קי זכר, היו תמונות מטושטשות של בית בעיר Bruges, משפחה ובה שני ילדים, ארון שבו נאלץ להסתתר בעת סכנה, וחלון גבוה שמבעדו ראה את מכוניות הצבא הגרמני. כעבור 57 שנים, במפתיע נתגלתה אישה נפלאה, חסידת אומות העולם, שהסתירה את ז'קי אצל אחד מאחיה ברובע סנט קרואה, ליד העיר ברוז'. הגב' Marcel De Meulemeester, בת 90 כיום ואחותה מדליין שמתה ב- 1996, היו בקשר עם ארגוני ההצלה בבלגיה, והן שהסתירו את ז'קי הקטן בבית אחד מאחיהן. המשפחה כולה עסקה בהצלת ילדים יהודים. הם הסתירו גם את גבריאל צימרמן, את אחיו אדוארד צימרמן ואת צבי שלמוביץ שנתגלה בישראל באמצעות המדור לחיפוש קרובים בקול-ישראל. ז'קי ברקן הוא במאי בטלוויזיה החינוכית 30 שנה בקירוב. נשוי לג'ודי, כוראוגרפית ומורה למחול, ולהם בת, ענבל.


בדצמבר 2000 נסע ז'קי עם אשתו ג'ודי להתבונן מקרוב בשרידי הזיכרון של ילדותו האבודה. המפגש המרגש בינו לבין הגב' Marcel De Meulemeester, הביקור בבית שבו הוסתר ב- 1943, הביקור בחווה אצל משפחת איכרים, שם הוסתר בין 1944 ל- 1946, כאשר החל להיות מסוכן במקום המסתור הראשון, הביקור בפעוטון בבריסל שם נפרד ז'קי הקטן בן ה-5 בפעם האחרונה מאימא והביקור במוזאון ליהדות השואה בעיר מאלין בבלגיה, כל אלה צולמו בסרט תיעודי כמסע גילוי מרגש ומלא צירופי מקרים. הסרט, הופק בשיתוף חברת וידיאוקם מבלגיה ומנהלה, המפיק/במאי, ג'ורג' קאמאניו והטלוויוזיה החינוכית הישראלית. הצילומים לסרט נערכו בעיקר בבלגיה ומקצתם גם בישראל.


את המוזיקה המקורית לסרט הלחינו נחום היימן ודרור אלכסנדר, העיבוד נעשה על ידי דרור אלכסנדר ושיר הנושא נכתב בידי נחום היימן. את מילות השיר המקוריות בצרפתית, כתב ז'קי ברקן. את הנוסח העברי והאנגלי כתב אהוד מנור. את שיר הנושא לסרט "השנה האבודה", שרה הזמרת: ניצה טרמין.