‫מדיניות ההגירה הקנדית כלפי קורבנות הנאצים‬

‫הרולד טרופר‬

‫מיד אחרי המלחמה הסיחו רוב קברניטי הממשלה את דעתם מעניין המהגרים היהודים או‬ ‫מהגרים אחרים. על סדר יומה של הממשלה היו ענייני פנים חשובים פי כמה, בייחוד בתחום‬ ‫הכלכלה. הקברניטים הללו ידעו יפה שקנדה התגברה על השפל הכלכלי הגדול של שנות ה-‬ ‫30 לא על-ידי תוכניות של חלוקת משאבים כלכליים ושיקום חברתי, ואף לא על-ידי "ניו-דיל"‬ ‫משלה, נוסח ארצות-הברית, אלא על-ידי הילולה של בזבוז כספי ציבור שהיה כרוך במלחמה.‬
‫אבל עכשיו, ב- 5491, תמה המלחמה, והם חששו שמא תשוב קנדה ותשקע בשפל כלכלי.‬ ‫האם עתיד הניצחון להביא בכנפיו אבטלה המונית ותורים ארוכים לקניית לחם?‬
‫לקנדה לא היה אפוא כל עניין בקבלת מהגרים רעבים ללחם, או מהגרים אחרים. ממילא‬ ‫היו פקידי המינהל טרודים ראשם ורובם בהחזרתם של 000,06 חיילים קנדים שעדיין שהו‬ ‫מעבר לים. היו שחששו מפני החיילים הללו, למודי המלחמה, שישובו הביתה מלאי תקוות‬ ‫ויסירו מעליהם את מדיהם רק כדי לעמוד בתור המובטלים. פקידים אחדים חששו גם מפני‬ ‫מרי אזרחי בשל האכזבה מן השחיתות החברתית והכלכלית.‬
‫אין פירוש הדבר שממשלת קנדה לא ידעה דבר על משבר המהגרים באירופה אחרי‬ ‫המלחמה, או שהיתה אדישה לעניין. נהפוך הוא. ואולם הגורם הקובע במדיניותה של קנדה‬ ‫היה אי-רצונה לקבל אליה את מוכי הגורל הללו. הממשלה לא ראתה את עצמה אחראית‬ ‫לפליטים הללו, הקרויים בפי כל "עקורים".‬ ‫אחת היא מה היו ממדיו של משבר הפליטים מיד אחרי המלחמה, קנדה, כמוה כשאר‬ ‫בעלות-בריתה המערביות, ראתה תחילה בשאלת הפליטים שאלה זמנית בלבד. הפליטים‬ ‫הללו, לרבות היהודים, כך סברו בקנדה, לא יהיו פליטים עוד משיימצא להם מקום ללכת אליו.‬
‫בלהט התלהבות הניצחון הראשונה, באופוריה התמימה שהשתררה אחרי מיגורו של שלטון‬ ‫הנאצים, סברו פקידי ממשל קנדים שהכל יוכלו לשוב לבתיהם. כיוון שישוקמו התחבורה‬ ‫היבשתית והרשויות האזרחיות, יהיה אפשר לסייע לכל הפליטים לשוב לארצותיהם. אם ישובו‬ ‫הנורווגים לנורווגיה, הצרפתים לצרפת, הפולנים לפולניה, הרוסים לברית-המועצות,‬ ‫האוקראינים לארצם והניצולים היהודים למקומות מושבם באירופה, כך גרסו הקנדים בצדק,‬ ‫עקורים עוד. תוכניותיהן של בעלות-הברית לפתרון שאלת הפליטים‬ ‫לא יהיו העקורים‬ ‫התבססו על השיבה למולדת, ומן הבחינה הזאת היתה זו שאלה מינהלית. כיוון שסירבו‬ ‫העקורים לשוב לבתיהם, נהייתה השאלה המינהלית למשבר פוליטי.‬ ‫הדעת נותנת שאת האיבה הזאת כלפי היהודים באביב 6491 הזין גם הפחד מפני‬ ‫הקומוניזם. ב- 5 ספטמבר 5491, פחות מארבעה חודשים אחרי כניעתה של גרמניה, ערק‬ ‫מתפקידו איגור גוזנקו, פקיד צופן בשגרירות הסובייטית באוטווה, ולקח איתו 901 מסמכים‬ ‫סודיים של השגרירות. פרשת העריקה הביאה לחקירה נרחבת ביותר של הריגול הסובייטי‬ ‫בקנדה, ובשלה היתה קנדה מעורבת במלחמה הקרה עוד קודם שזכתה המלחמה זאת‬ ‫בשמה. משטרת הפרשים המלכותית של קנדה יצאה בעקבותיה של רשת ריגול קומוניסטית‬ ‫שפעלה, על-פי החשד, בקנדה.‬
‫חקירות המשטרה, הקמתה של ועדה מלכותית ושורה של משפטי ריגול ראוותניים - כל‬ ‫אלה מילאו את העיתונים. רבים מן השמות שהוזכרו היו שמות של יהודים, ובהם פרד רוז,‬ ‫הקומוניסט הראשון והיחיד שהיה חבר הפרלמנט הפדרלי וייצג את אחד מרבעיה של‬ ‫מונטריאול, שהיה מיושב יהודים בצפיפות. אפשר שלעולם לא נדע באיזו מידה הצית מסע‬ ‫הצלב האנטי-קומוניסטי הזה של אחרי המלחמה את הרגשות האנטישמיים בקנדה; על-כל‬ ‫פנים, אין ספק שרתח וגעש מתחת לפני השטח. בפברואר 6491 קיבל ראש הממשלה דין-‬ ‫וחשבון על חקירותיהם של המשטרה ושל אנשי הביטחון, וכתב ביומנו:‬
‫או לפתח דעות‬ ‫"מעולם לא הרשיתי לעצמי להשתעשע ברעיון הזה )של אנטישמיות(‬ ‫קדומות, אבל חובה עלי לומר שההוכחות מוצקות מאוד, לא נגד כל היהודים, שהרי אי-אפשר‬ ‫להפליל גזע שלם, כשם שאינך יכול להפליל אומה שלמה, גישה מוטעית היא, אבל רבים‬ ‫מבני הגזע הזה הם אכן בעלי נטיות מסוכנות."‬ ‫היה צורך לטפל בדאגה שנתעוררה בציבור לגורלם של העקורים, ובייחוד לגורל המהגרים‬ ‫היהודים; ובה בשעה היה על הממשלה לטפל במחסור המתמשך בכוח עבודה, בדרישתם‬ ‫של אנשי-העסקים למדיניות הגירה ליברלית, ובמחאותיהן של הקהילות האתניות הקנדיות,‬ ‫שקראו להתיר את כניסת העקורים. לבסוף, בסוף 6491, חלה התפנית; בעקבות לחץ גדול‬ ‫של אנשי העסקים ושל בעלי-בריתם בממשלה, נקטה הממשלה פעולה, נסיונית אמנם,‬ ‫לפתיחת השערים לפני המהגרים. תחילה פעלה בזהירות, כמבקשת לבחון את תגובת‬ ‫הציבור, מחשש לאבד את תמיכתו ולעורר התנגדות מחודשת למהגרים. משסבורה היתה‬ ‫שהציבור מוכן להקלת-מה של הגבלות ההגירה הישנות, אף שחששה מעט מפני התאמתם‬ ‫האתנית של המהגרים לעתיד לבוא, אישרה הממשלה שתי תוכניות – האחת לאיחוד‬ ‫סלקטיווי של קרובי משפחה מדרגה ראשונה, והאחת לקבלת אלפיים חיילים פולנים‬ ‫משוחררים שסירבו לשוב למולדתם.‬

‫מקור: הרולד טרופר,"קנדה וניצולי השואה", בתוך : שארית הפליטה 1948-1944,‬
‫הרצאות ודיונים בכינוס הבינלאומי השישי של חוקרי השואה, הוצאת יד ושם, תשנ"א,‬
‫עמ' 249-243 .‬