יהודי אפגניסטן היו נתונים בסכנת שואה

מיקומה של אפגניסטן בין הודו בשליטה בריטית לבין ברית המועצות מצפונה עורר עניין גלובלי אצל הגרמנים בכלל ואצל הנאצים בפרט. כשם שלארץ ישראל הגיעו הטמפלרים מתוך מגמות דתיות, בימי הרייך השני הגיעו גרמנים לאפגניסטן מתוך מניעים הומאניים כביכול והקימו בשנת 1924 באפגניסטן מוסדות חינוך בהם למדו כ-400 אפגאנים. גם הוקמו שני בתי חולים בניהול גרמני, שבהם לימדו והכשירו צעירים בלשון הגרמנית. ככל שהתקדמו הצעירים האפגאניים הם נשלחו ללמוד בגרמניה שם גם קיבלו הכשרה אידיאולוגית. חברת 'היונקרים הגרמנים' פתחה קו תעופה לאורך מדינות הציר מגרמניה לאפגניסטן. הפעילות הלכה והתגברה בימי הרפובליקה של ויימר והגיעו לשיאם עם עליית הנאצים בשנת 1933. הטיפול הגרמני המעמיק הביא לכך שקם דור של משכילים שקיבלו את הכשרתם במוסדות גרמניים באפגניסטן ובגרמניה עצמה. עם עליית הנאציזם הם אימצו לעצמם אוריינטציה נאצית והם היו עושי דבריה של המפלגה הנאצית. הגרמנים טיפחו ועודדו את הג'יהאד' (מלחמת מצווה) מצד העולם המוסלמי נגד צרפת ואנגליה. הם חלמו על אימפריה שתכלול את אפריקה המזרחית והמערבית, חופי ים סוף, קווקאז, איראן, אפגניסטן אסיה המרכזית והודו. בשיטתיות אופיינית חדרו הגרמנים ובעקבותיהם הנאצים לכל תחומי החיים: ברפואה, בפיתוח, בחינוך, בכלכלה, בביטחון הפנימי ובביטחון חוץ. הגרמנים היו הרוח החיה מאחורי כל החלטה ומצאו באפגאנים את עושי דבריהם הנאמנים. הסיסמה הגרמנית שהובילה את הפעילות הייתה 'גרמניה המחודשת מושיטה עזרה למזרח המחודש'
למאמר המלא

בן ציון, יהושע. "יהודי אפגניסטן היו נתונים בסכנת שואה". מגזין אימגו. 18/11/09
<http://www.e-mago.co.il/Editor/history-1029.htm>.