רחמים בזקינתוס

בשנת 1941 פלשו הגרמנים והאיטלקים ליוון. תחילה היה זקינתוס תחת שלטון איטלקי אשר לא הציק ליהודים, אך בסוף שנת 1943 השתלטו הנאצים על האי. בחסות הפרטיזנים היוונים, התפזרו היהודים ברחבי האי. מפקד האי, הקולונל ליט, הורה לאסוף את כל יהודי האי, כ-300 במספר, ולהעבירם להשמדה. לצורך כך העביר ליט לראש עיריית זקינטוס, ג'ורג'יו קרר פקודה בה ציווה לרשום את שמות היהודים וכתובתם. ראש העיר התייעץ בארכיבישוף של האי כריסוסטומוס דמטריו ויחד החליטו למסור למפקד האי דף בו היו רשומים שני שמות: הראשון היה שמו של הארכיבישוף והשני שמו של ראש העיר. לשאלת המפקד ענו השניים "אנו היהודים הראשונים באי, אם ברצונך לקחת את היהודים שלנו אנו הולכים אתם". מפקד האי ויתר על הפעולה וכך, פרט לשלושים איש שמתו ברעב, ניצלו היהודים בזקינתוס. הסופרת מיכל שלו מספרת פרק זה בספרה רחמים. לאחר המלחמה עלו רוב אנשי הקהילה לישראל.
מקור: ויקיפדיה

ספרה של מיכל שלו 'רחמים' בגוגל ספרים

קישורים
Uncovering an unforgettable story on an isolated island in Greece.
צילומים (מצגת) מבית הקברות בזקינטוס