שוטרים נורבגים היו מעורבים במבצע המעצרים שבוצע בתמיכת הממשלה של וידקון קוויזלינג ששיתפה פעולה עם גרמניה הנאצית.

וידקון קוויזלינג, ראש ממשלת הבובות
בנורווגיה, מצדיע לקצין גרמני שבא לביקור.

מפכ"ל משטרת נורבגיה: סליחה שסייענו לשואה
70 שנה אחרי גירוש מאות מיהודי נורבגיה למחנות הריכוז וההשמדה, הביע מפקד המשטרה החדש את צערו על מעורבות השוטרים. בקהילה היהודית בירכו

התנצלות מאוחרת: משטרת נורבגיה פרסמה היום (ב') הודעה רשמית שבה היא מביעה צער על תפקידה במעצרם ובגירושם של מאות יהודים מהמדינה למחנות הריכוז וההשמדה של גרמניה הנאצית במהלך מלחמת העולם השנייה.
  
"בשם המשטרה הנורבגית ומי שהיו אחראים לגירוש יהודי נורבגיה למחנות הריכוז, אני רוצה להביע את התנצלותי", ציטט העיתון דגסוויסן את הודעתו של המפקד החדש של המשטרה, ריידר המלגארד.

בכך הצטרף המפכ"ל הנורבגי להודעתו של ראש הממשלה, ינס סטולטנברג, אשר ביום הזיכרון הבינלאומי לשואה שנערך ב-27 בינואר האחרון הביע צער על כך שאזרחים נורבגים נטלו חלק בפעולות המעצר והגירוש של יהודי המדינה.
בקהילה היהודית של נורבגיה קיבלו בחיוב את ההתנצלות. "אף פעם לא מאוחר מדי לעשות את הדבר הנכון", אמר נשיא הקהילה, אווין קוהן. "זה משביע רצון ואירוע חשוב ביותר שמפקד המשטרה מביע צעד על גירוש היהודים", הוסיפה גורי הילטנס, מנהלת מרכז השואה של נורבגיה.

ההתנצלות הרשמית של המלגארד מגיעה בדיוק 70 שנה אחרי ש-532 יהודים נורבגים ופליטים יהודים, בהם גם נשים וילדים רבים, נעצרו ונשלחו לנמל אוסלו. שם הם הועלו על ספינת המשא "דונאו" וגורשו לנמל שצ'צ'ין בפולין, ומשם הועברו למחנה ההשמדה אושוויץ.

יותר

מ-300 שוטרים נורבגים היו מעורבים במבצע המעצרים שבוצע בתמיכת הממשלה של וידקון קוויזלינג ששיתפה פעולה עם גרמניה הנאצית. בסך הכל גורשו 772 מתוך 2,100 יהודי המדינה ורק 34 שרדו את השואה.

סמואל שטיינמן בן ה-89, שהיה בן 19 בעת שגורש מנורבגיה, הוא היהודי היחיד מהמדינה הסקנדינבית ששרד את אושוויץ. "זה היה צריך לקרות מזמן, אבל זה נחמד לשמוע", אמר בהתייחסו להודעת המפכ"ל. "זה קרה לפני זמן רב (השואה), ואני לא רוצה לחשוב על כך. אבל כאשר אני שומע התנצלות, אני מסתכל על כך מבחינה חיובית".

(מעריב)

חוק נגד יהודי גרמניה ביוזמת שווייץ

ב-10 באוגוסט חיפש הציר של שוייץ בברלין את ראש המחלקה המדינית במשרד החוץ הגרמני כדי להודיע לו כי זרימת היהודים לשווייץ הגיעה ל"מימדים יוצאי דופן". לבאזל לבדה הגיעו ביום אחד 47 יהודים. הוא הסביר כי ממשלת שווייץ מתנגדת חד משמעית ל"ייהוד" של ארצה, והגרמנים מן הסתם מבינים זאת היטב. בנסיבות האלה שקלו כעת השווייצרים לחדש את ביקורת האשרות. ב-31 באוגוסט אכן ביטלה ברן את הסכם האשרות. אך כעבור שלושה ימים הודיע מפקד המשטרה השוייצרית (רוטמונד) לציר הגרמני בברן כי הוא מוכן להתפשר: ממשלת שווייץ תיאות לדרוש אשרות כניסה מיהודים גרמנים, אם תצוין יהדותם במפורש בדרכוניהם. ...

ב-29 בספטמבר התחייב הרייך לסמן את כל הדרכונים של יהודיו ...

הצו הנושא את התאריך 5 באוקטובר 1938 וחתום בחתימתו של ורנר בסט ראש הלשכה המנהלית של הסיפ"ו קבע כי בכל דרכון שבעליו יהודי תוטבע J אדומה גדולה. במכתב מ-5 באוקטובר 1938 אל יועץ הצירות פרופסור קונרד רדיגר מן המחלקה המשפטית של משרד החוץ ביקש בסט להטביע את האות J בדרכון של כל יהודי המתגורר בחוץ לארץ שיגיש אותו לקונסוליה או לצירות כלשהי לצורך הארכה או מכל סיבה אחרת.

(ראול הילברג - חורבן יהודי אירופה - כרך א עמ 149-150

 

הכפר לה שמבון סור ליניון (Le Chambon sur Lignon)

מגדה ואנדרה טרוקמה

לה שמבון-סור-ליניון (Le Chambon-sur-Lignon) היא עיירה במחוז הוט-לואר (Haute-Loire) בדרום צרפת, שתושביה סייעו בדרכים שונות ליהודים להימלט מאימת הנאצים במהלך מלחמת העולם השנייה. בני העיירה נמנים עם מיעוט דתי פרוטסטנטי בתוך צרפת הקתולית, ולא הם פעם נרדפו בשל דתם. משום כך היה זה אך טבעי להם לסייע ליהודים, בני הברית הישנה. מעשה ההצלה של תושבי העיירה החל בשנת 1942, שנתיים לאחר כינונו של משטר וישי בדרום צרפת והוא נעשה בהנהגתם של כומר העיירה, אנדרה טרוקמה  ואשתו מגדה,  בשעתו היו הם הורים לשבעה ילדים. חשוב לזכור, כי במהלך המלחמה הצלה של יהודים הייתה אסורה מכול וכול ועל כן פעולות מן הסוג הזה סיכנו למעשה לא רק את בני הזוג טרוקמה, אלא גם את כל שבעת ילדיהם.

קרא עוד באתר ההתנגדות היהודית...

 

בן לניצולי העיירה הופתע בעת ביקור שערך לפני שנים אחדות בעיירה לשמוע מפי יושב ראש העיירה כי לדעתו התנאים והמצב השתנו וכי הוא איננו בטוח גם היום יצילו תושבי העיירה יהודים...