.

View Segula סגולה in a larger map

יום שני, 16 בנובמבר 2009

ליטאים – משתפי פעולה עם הגרמנים


הליטאים נטלו חלק פעיל במימוש התוכנית הגרמנית של רצח העם היהודי על אדמת ליטא ואף מעבר לה. כבר מהתחלת הכיבוש הגרמני (24 ביוני 1941, יומיים לאחר פתיחת "מבצע בארבארוסה" – הפלישה לשטחי ברית המועצות) זכה הממשל הגרמני להיענות מלאה ושיתוף פעולה הדוק מהאוכלוסייה והארגונים הליטאיים, אשר השתלבו במנגנון הגרמני ופעלו בו במסירות, מתוך נכונות ורצון. ועוד לפני ההשתלטות הגרמנית המלאה ערכו ליטאים, מיוזמתם הפרטית, פרעות אכזריות ביהודים מעשרות עיירות וברובע סלובודקה שבקובנה, שדדו רכוש, אנסו נשים ורצחו אלפים. ההוצאה לפועל של מדיניות הרצח של העם היהודי בליטא הופקדה בידי איינזאצקומאנדו 3 (ובווילנה, במשך חודש יולי 1941 בלבד, בידי איינזאצקומאנדו 9 ). ההרג נעשה בבורות, גיאיות ויערות סמוכים לישובים.

יהודי וילנה נרצחו ביער פונאר, של קובנה - בפורט התשיעי, של שאוולי - ביערות קוזיאי ובוביאי, ושל העיירות הרבות - בחורשות ושדות בקרבתן. מעשי הרצח היו בהיקף שלא נודע כמותו בכל שטחי הכיבוש, ועד סוף שנת 1941 נספו כ-180,000 יהודים, מתוך כ-220,000 שהיו בליטא בפרוץ המלחמה. בכל המעשים הנוראים האלה נטלו חלק פעיל ליטאים, בין אם כבודדים ובין אם במסגרות עצמאיות. בווילנה האיינזאצקומאנדו כמעט הכפיל את כוחו, עם שילובם של כ- 150 ליטאים מתוך יחידת "המיוחדים" (איפאטינגי בוריאי –Ypatingas burys/ypatingi buriai ובפי היהודים- "האיפאטינגה") הידועה לשמצה.

הליטאים מילאו חלק בולט בתהליך הרצח החל בתפיסת יהודים והובלתם לגטאות ולאתרי ההרג, המשך בשמירה על הכלואים בגטאות ובמחנות עבודה וריכוז ובבתי כלא ועד ביצוע הירי בקורבנות. מעשיהם לוו באכזריות נוראה וסדיזם לשמו ובמעשי שוד וגזל רכוש. ביטוי לפעילותם נתן שטאנדארטפירר קארל יגר ( (Jaeger, מפקד איינזאצקומאנדו 3, במשפט שנערך לו אחרי המלחמה, אשר העיד שללא שיתוף הפעולה של הליטאים לא ניתן היה לבצע את המבצע של טיהור ליטא מהיהודים.בניסיון להבין מה הביא חלק ניכר מהאוכלוסייה הליטאית - שבזמן ליטא העצמאית הייתה ליבראלית, עם התייחסות סבירה לשכנים היהודים - לגלות יחס כל כך עוין ומלא שטנה כלפי היהודים, מועלים נימוקים שונים. ביניהם מציינים את השנאה העמוקה שרחשו הליטאיםלמשטר הסובייטי הכובל, שבו מילאו היהודים תפקידים בכירים ועל כן ראו אותם כחלק ממערכת הדיכוי וניצלו את האפשרות לנקום בהם. הסבר נוסף הוא השאיפה שפעמה בלב הליטאים לעצמאות מדיניות ושחרור "מהכובש " הסובייטי ובמשאלה זו ראו את גרמניה הנאצית כבת ברית (דבר שתוך זמן קצר התברר כמקסם שווא). תהיה הסיבה אשר תהיה, שיתוף הפעולה של הליטאים עם הגרמנים וההתנהגות הברוטאלית וחסרת הרחמים שלהם סייעו במובהק בתהליך הרצח של העם היהודי, כפי שעוצב במדיניות הנאצית. ראוי לציין, שיחד עם הנאמר לעיל , ליטאים רבים סיכנו את נפשם, כדי להציל יהודים. מספר חסידי אומות העולם בקרב האוכלוסייה הליטאית הגיע בינואר 2009 ל-761 איש, שיחסית לגודל האוכלוסייה הלא-יהודית הוא מהגבוהים בין הארצות.
כתב: ד"ר אהרון עינת

מקורות:
אתר יד ושם: חסידי אומות העולם
האנציקלופדיה של השואה/ליטה
ויקיפדיה: יהדות ליטא/יהודי ליטא בזמן מלחמת העולם השנייה וחורבן הקהילה
עינת אהרון: החיים הפנימיים בגטו וילנה (עבודת דוקטוראט 2006)


אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה