נקמת לרנר

ב-1943, בשיא מלחמת העולם השנייה והשמדתם השיטתית של יהודי אירופה, הסתתרו גיטל לרנר, יהודייה בת 45, וחמישה מילדיה, בחצר ביתו של איכר פולני. השישה הצליחו להימלט מטרנספורט למחנה ההשמדה מיידאנק, ומצאו מחסה יחד עם שני צעירים יהודים. אולם, האיכר וארבעה מחבריו שהתגוררו באזור, ביקשו לגזול את רכושם ובליל 30 באוקטובר רצחו באכזריות את לרנר, חמשת ילדיה ושני הצעירים.
60 שנה לאחר מכן יצא רוני לרנר, איש עסקים ישראלי ונכדה של גיטל, למסע לאיתור הרוצחים של בני משפחתו. במהלך תחקירו של לרנר, שהתחזה להיסטוריון ופגש את הרוצח היחיד של בני משפחתו שנותר בחיים, נחשפה הפרשה במלוא זוועתה וכעת התביעה בפולין החלה לחקור אותה מחדש.
בעזרת צוות צילום ישראלי וחוקרים מקומיים ששכר, הצליח לרנר לאתר את החשוד האחרון ברצח. החשוד, יוזף ראדצ'וק, איכר בן 92, הוביל את לרנר ואנשיו למקום שבו נקברו הנרצחים לפני 60 שנה. היום יצא לרנר לפולין בראש משלחת כדי להוציא את שלדי הנרצחים מקברם ולהביאם לקבורה בישראל, לצד קבר אביו. "אני לא מוכן להשאיר את בני משפחתי באדמה המקוללת הזאת של פולין", אמר לפני נסיעתו.
שמונת הנרצחים הם גיטל וחמשת ילדיה: מרים, בת 22, חנה, בת 20, דוד, בן 17, צבי, בן 15, וחיים, בן 13, וכן שני בחורים יהודים, שרק שמות משפחותיהם ידועים: זפרין ופומרנץ. הם נדקרו למוות במחבוא שבו הסתתרו בכפר הקטן פשגאליני הסמוך לעיירת מגוריהם של בני המשפחה, קומרובקה שבמזרח פולין, לא הרחק מהעיר לובלין. בני המשפחה הגיעו למחבוא באפריל 1943, לאחר שאיכר פולני בשם יאן סדובסקי איתר אותו בעבורם.
בזמן שמשפחתו התחבאה, חי אביו של לרנר, יצחק, תחת זהות בדויה בוורשה. הוא שמע על רצח בני משפחתו מפי ידיד פולני, תושב הכפר. בנובמבר 1944 אחרי שהצבא האדום כבש את האזור מידי הגרמנים, הגיע לרנר-האב לכפר בניסיון לברר פרטים על הרצח. מעדותו, שנשמרה בארכיון היהודי בוורשה, עולה כי את הרצח ביצעו סדובסקי וארבעה איכרים נוספים - אחד מהם היה יוז'ף ראדצ'וק.
בעדות נאמר שהרצח בוצע כדי לגזול את רכושם של בני משפחת לרנר ושני ידידיהם, שהיו אנשים אמידים.
לרנר-האב נפגש עם ראדצ'וק, שסיפר שהיה עד לרצח והודה כי לקח רבים מחפצי המשפחה. לרנר-האב נמלט מהמקום לאחר שחשד כי ראדצ'וק ושותפיו מתכננים לרצוח גם אותו. הוא הגיש כמה פעמים תלונות לרשויות הסובייטיות, אך מאוחר יותר התברר לו כי מלבד סדובסקי, שנשפט והוצא להורג, לא נעשה דבר לשותפיו למעשה. לאחר המלחמה נמלט לרנר-האב לשוודיה ומשם עלה לישראל. הוא התחתן עם ניצולת שואה מעיירה סמוכה בפולין, וחי עמה ביישוב חיבת ציון.

"תושבי העיירה נהגו לדרוך על יהודים"
רוני לרנר סיפר ל"הארץ" כי החל להתעניין בהיסטוריה המשפחתית רק לאחר מותו של אביו, ב-2002. "אני מודה שרוב השנים לא הערכתי את אבא מספיק", סיפר. "הוא נראה לי כזה זר, גלותי. רק מאוחר יותר התחלתי להבין אלו יכולות הישרדות היו לו, את העובדה שנאלץ ליצור לעצמו זהות חדשה פעמים רבות בחיים".
לרנר, בן 57, הוא איש עסקים מצליח שמשקיע כיום בנדל"ן ובחברות הי-טק, בהן חברת "אמפייר און-ליין" להימורים באינטרנט של איש העסקים נועם לניר. את הצעד הראשון בדרך לחשיפת הטרגדיה המשפחתית עשה ביולי 2003, כשהצטרף כהורה מלווה למסע לפולין של בית הספר בו למדה בתו. במהלך המסע ביקר בארכיון היהודי בוורשה, שם איתר את עדותו המפורטת של אביו.
בשובו לישראל החליט לרנר לפעול להנצחת חייו של אביו, באמצעות ספר וסרט תיעודי. לצורך הפקת הסרט הוא שכר את הבמאי גלעד טוקטלי וצוות של תחקירנים פולנים. "הגענו לקומרובקה ואמרנו לכל מי ששאל אותנו שאנחנו צוות חוקרים פולנים ואמריקאים שמכינים סרט תיעודי על העיירה עבור מכון מחקר בוורשה", אמר לרנר. במהלך עבודת התחקיר וההסרטה התגלו פרשיות שונות מתקופת השואה בעיירה קומרובקה. "גילינו, למשל, שבכל יום ראשון הגרמנים היו מורים ליהודים לשכב על הכביש, ותושבי העיירה דרכו עליהם בצאתם מהכנסייה. מצאנו שני אנשים שהסכימו להראות לנו כיצד היו דורכים על היהודים". מספר לרנר. "מצד שני, היו גם לא מעט פולנים שהצילו יהודים ממוות. כך למשל, ניצלו אבי ואמי".
לרנר הקפיד לעדכן את שגריר ישראל בפולין, דוד פלג, ואת ממלא מקומו יוסף לוי בכל מהלכיו בתקופה ששהה בפולין. כמו כן יצר קשר עם הקהילה היהודית המקומית, ועם מוניקה קרבצ'וק, יו"ר הקרן למורשת יהודית בפולין.

הגופות יוטסו לישראל
בעקבות שיחות עם תושבים מקומיים הגיעו התחקירנים אל ביתה של משפחת אוזדובסקי, שבשטחה שכן המחבוא שבו נרצחו בני משפחת לרנר. בני המשפחה, שאביהם השתתף ככל הנראה ברצח, סיפרו כי הגופות הוטמנו תחילה בסמוך למחבוא, אולם כשנה אחר-כך - מכיוון שהשכנים התלוננו שהמקום הפך רדוף רוחות רפאים - הוצאו הגופות והועברו למקום לא ידוע. לרנר מספר כי במהלך ביקור פתע בביתה של המשפחה, הצליח להבחין במכונת תפירה מסוג "זינגר" שהיתה שייכת לבני משפחתו והוזכרה בעדותו של אביו.
בחודש אוקטובר האחרון הצליחו התחקירנים של לרנר לאתר את ראדצ'וק , שסיפר להם כי הגופות נקברו מחדש בשולי בית הקברות הקתולי של פשגאליני. "הלכנו יחד עם ראדצ'וק לבית הקברות", מספר לרנר, "והוא הראה לנו ולמצלמה את המקום שבו נמצאות הגופות. הוא גם ידע לומר לנו בדיוק באיזה עומק הן הוטמנו ובאיזו תנוחה. שאלנו אותו 'איך אתה יודע את כל זה?' אז הוא ענה שצפה מהצד בקבורה, אבל לא מילא כל תפקיד פעיל בפרשה. בסוף כבר לא יכלנו להתאפק וגילינו לו מי אני ומה הקשר שלי לסיפור. התגובה האינסטינקטיווית שלו הייתה לרוץ ולחבק אותי. אני, כמובן, הדפתי אותו מעליי".
לאחר המפגש עם ראדצ'וק הגיש נגדו לרנר תלונה שבעקבותיה החלה חקירת הפרשה. במקביל פעל לרנר בחודשים האחרונים לקבלת ההיתרים הדרושים בפולין וברבנות הראשית בישראל לצורך הוצאת השלדים מבית הקברות בפשגאליני, הטסתן לישראל וקבורתן מחדש ליד קבר אביו בחיבת ציון.
(הארץ)

נקמת לרנר במאי: גלעד טוקטלי הפקה: רוני לרנר

קישורים

הסרט נקמת לרנר
משהו באדמה משקר - על הסרט ויוצריו