פרעות לוב נובמבר 1945

היחסים הטובים בין היהודים לערבים, בראשית השלטון הבריטי בלוב, לא האריכו ימים. זאת עקב המשבר הכלכלי, שנפגעיו העיקריים היו המוני הערבים; התגברות הלאומנות הערבית, שהתסיסה את הרחוב הערבי; התנהגות המינהל הבריטי הפילו-ערבית; ההתעצמות בפעילות הציונית, שהכעיסה את הערבים כמו גם את הבריטים. כל אלה יצרו אקלים נוח לפגיעה ביהודים, שעוצמתה באה לידי ביטוי בפרעות ה4- בנובמבר ועד ה7- בנובמבר 1945, בלא תגובה הולמת של השלטון הבריטי. הפרעות, ניתכו על היהודים באכזריות, בפתאומיות ובאופן סימולטני, שבהן נרצחו 132 יהודים, נפצעו מאות יהודים, נשדדו, נבזזו, ניזוקו ונהרסו מאות בתי-מגורים ובתי-עסק יהודיים וחוללו והוצתו 9 בתי-כנסת.
הפרעות חוללו מפנה בחייהם ובגורלם של יהודי לוב ובתגובתם, בארבע תופעות יסוד: התערערות הדו-קיום בין היהודים לערבים; אובדן האמון בשלטון הבריטי בלוב; תודעת ההגנה העצמית, שהביאה להקמת ארגון הגנה מחתרתי חמוש, מאורגן וממודר, שידע להחזיר מלחמה שערה בפרעות ה12- ביוני 1948, ואף שבפרעות אלו נרצחו 14 יהודים, אסון פרעות נובמבר 1945 לא נשנה; התגברות השאיפה לעלייה לארץ-ישראל, שלנוכח המדיניות הבריטית, בסירוב מתן אישורי יציאה מלוב, התאפשרה רק העפלה בלתי-לגאלית. העפלה, שהתבצעה דרך מצרים בסיוע החיילים הארצישראליים, דרך איטליה ודרך תוניסיה. סך המעפילים הבלתי-לגאליים הגיע לכ3,500- מעפילים, המהווים כ10%- מכלל יהודי לוב. העפלה, שהוותה פרוזדור לעלייה הגדולה והברוכה של יהודי לוב, שעם פתיחת שערי העלייה הגדולה בפברואר 1949 עלו למדינת-ישראל, בהפלגות ישירות מנמל טריפולי לנמל חיפה, כ30,000- יהודים. מניין העולים יחד עם מניין המעפילים, הוו כ90%- מכלל יהודי לוב.

קרא עוד בספרו של יעקב חג'ג' לילוף - תולדות יהודי לוב