בסוף יוני 1944 התקרב הצבא הסובייטי לווילנה וגדודי הפרטיזנים, בהם גם היהודים מיערות רודניקי, הצטרפו לקרב על שחרור העיר. ב-8 ביולי כיתר הצבא האדום את וילנה וב-13 ביולי כבש אותה. גם הלוחמים היהודים נכנסו אליה יחד עם הכוחות המשחררים.הפרטיזנים היהודים ניצבו עתה בפני הדילמה עליה עמד אבא קובנר כמה חודשים קודם לכן. האם להמשיך עם הצבא האדום מערבה להמשך הלחימה עד כניעת גרמניה הנאצית או להתנתק כדי לעשות לעצמם, למשפחותיהם ולעמם. בקובץ 'איגרת לשומרים' אותו כתב אבא קובנר עוד ביער קבע כי הוא וחבריו בתנועת 'השומר הצעיר' יתחילו לפעול למען עלייתם לארץ ישראל.
נציגי הצבא האדום מצדם המשיכו במאמציהם לגייס צעירים כדי למלא את השורות שהתדלדלו ולא פסחו על הפרטיזנים שזה עתה הגיעו מהיער. פרטיזנים יהודיים בווילנה שהסתובבו בין הריסות בתיהם ושניסו לחזור לשגרה עמדו שוב בפני החשש לניתוק וגיוס כפוי.
בימים אלה נתגלגל לידי מסמך נדיר אותו העביר אלי בנם של אטה ואברהם מישצ'נסקי שניהם פרטיזנים לוחמים ביערות רודניקי שניצבו אף הם בפני סכנת הגיוס הכפוי. המסמך מהווה אישור מטעם ארגון הפרטיזנים הכללי בווילנה כי נושא אישור זה הוא חבר בארגון הפרטיזנים ועל כן הוא כבר מגוייס. המסמך שנערך על ידי אברהם עצמו ובכתב ידו נחתם בחותמת הארגון בווילנה והופץ בכ-60 עותקים בין הפרטיזנים היהודים שם.
צביקה ש. יולי 2012
רשומות
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה